צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף פג.
רש"י ד"ה הכא חד מקום הוא אלא הפסק מזבח בינתים כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ג בת"כ כו' כשכיפר הס"ד:
ד"ה רבי אלעזר כו' מוכל אדם כו' אע"פ שלא כיפר הס"ד וכצ"ל: ואח"כ ד"ה ור"ש יליף נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא וגו' מה להלן כו' כצ"ל:
ד"ה דנין בהמה כו' פנימיות הס"ד ואח"כ ד"ה ה"ג הכניס שוגג כשר הא מזיד פסול בשכיפר כו' כצ"ל:
ד"ה ונשרפים כו' בפר כהן משיח כתב כו' כצ"ל:
הדרן עלך כל הזבחים
פרק תשיעי
רש"י ד"ה רבי יהושע כו' דם ונסכים ואין לך כו' הד"א:
בא"ד בכלי הס"ד:
ד"ה היא העולה כו' למוקד ועלה בהווייתן תהא ולא ירד היא משמע כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה אף כל כו' ונסכים כדמפרש כו' כצ"ל:
ד"ה ר' שמעון כו' כרבי יהושע ובנסכים הבאין כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה נשרפין כו'. ולא דק כו' ועיין לעיל בתוספות דף מ"ו ע"ב ד"ה נשרפין כו' וברש"י שם ויפה מדייק רש"י בפר העלם דבר כתב ואינו מן הצורך להאריך:
בא"ד בפר יום הכיפורים הס"ד כצ"ל:
ד"ה היא העולה כו' וקשה דבגמרא משמע כו'. ונ"ל ליישב דברי רש"י דבאמת היא מיעוטא היא ומזאת תורת העולה מרבינן תורה אחת לכל העולות שאם עלו לא ירדו דמשמע אף דם ונסכים דר"י סבר דהיא אתי למעוטי דוקא הראוי למוקדה ועלה בהווייתן תהא לאפוקי דם ונסכים שאינם ראוים לאישים אם עלו ירדו כנ"ל ונכון הוא: