צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף עט:
רש"י ד"ה ופרכינן כו' ר' יהודה וש"מ כו' הד"א:
ד"ה ואם היה לח מסיטו טמא כו' במשא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ה"ג ר"י כו' פיה בתוספתא כו' הד"א:
בא"ד וטמא משום משקה פיה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ה"ג רב פפא כו' והכא כו' כצ"ל:
ד"ה רבי אליעזר כו' מתכוין תחתונים כו' מים ומפני כו' לעולות יתן כו' הד"א:
תוס' ד"ה שלישי טהור כו' גבי (כסוי) [צאן קדשים: כסי] פעם כו' כצ"ל:
ד"ה אף הרוטבו כו' ולחזור לכמות שהיה כו' כצ"ל:
בא"ד וי"ל הא קתני התם וכמה כו' כצ"ל:
בא"ד הילכך יבש טהור כו'. פי' אם לא רוטבו במים:
בא"ד ומיהו נראה כו' כוונתם משום דלפ"ז נמצא ר"י פליג אסתם מתני' דהתם דקתני התם דאם אינן יכולין לחזור לכמות שהן ע"י שרייה מע"ל טהור מ"ה כתבו דר"י לא פליג איבש:
ד"ה במאי כו' וא"ת מאי קשיא ליה כו'. ואין ליישב דמ"ה קשיא ליה במאי פליגי דאי אמרינן דפליגי ברואים וטעמא דר"א משום רואה א"כ ליפלוג נמי בסיפא דם תמימים בדם ב"מ לפ"ז השתא לר' זביד דמשני דפליגי בגוזרים וטעמא דר"א משום הפסד קדשים לא גזרינן נמי קשה ליפלוג נמי בסיפא דם תמימים בדם ב"מ בשלמא לר"פ מודה ר"א לחכמים בדם פסולים ולא פליגי אלא בדם התמצית מ"ה לא פליג נמי בסיפא אלא לרב זביד קשה אלא ע"כ צ"ל דר"א מודה בבעלי מומין דעבר בזריקתו משום לא תקריבו כל אשר מום בו לא תקריבו מ"ה לא פליג בסיפא וכ"כ טעם זה ר"ע הברטנורה בפירוש המשניות שלו:
בא"ד אית להו רואה אני וטעמייהו כו' כצ"ל:
בא"ד הוה ליה לר"א לפרושי בהדיא כו'. פי' ולא הוה צריך אחר כך למיתני ר"א בסיפא ולאשמועינן דבניתנים למעלה ולמטה נמי ס"ל רואה דכ"ש הוא כדפריש לעיל וק"ל:
בא"ד דשרי לשם מים כו' כצ"ל:
בא"ד בעזרה לא גזרי הס"ד. ואח"כ ד"ה ה"ג דמ"ס כו':