אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף עו.

דף עה:

גמרא דברי רבי שמעון כו' כצ"ל:

שם תרומה בכסף מעשר מפני כו' כצ"ל:

שם ה"נ תרומת ירק כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה וכולן הכהנים כו' קדשים קאי הס"ד:

ד"ה לשנות באכילתן כגון כו' דאמר קרא כו' הד"א כצ"ל:

ד"ה לבית הפסול כו' בזמן השביעית הס"ד. פי' ולא יכול לאכול אלא עד זמן הביעור:

ד"ה שחיטתה בצפון כו' חזה ושוק כחומר שלמים והא הכא דילמא כו' הד"א כצ"ל:

תוס' ד"ה אין לוקחין כו' בסדר המשנה באכילתו כו' כצ"ל. פי' דגרסי' באכילתו בוי"ו ולא באכילתה בה"א משמע דקאי אמעשר ולא אתרומה:

ד"ה למחרת מביא כו' אוכל בקדשים לאחר ששים כו' כצ"ל:

בא"ד צא מנה שבעה הזה ושנה וגלח כו' כצ"ל. פי' כדין נזיר טמא:

בא"ד מנה שבעה והזה ושנה ומבקש כו' כצ"ל:

בא"ד אלא על הדמים. פי' עד שיזרוק הדם עליו דשלש בהמות כו' כצ"ל:

בא"ד ועל אחת מהן יכול לגלח כו'. פי' על זריקת דמים של אחת מהן:

בא"ד ומביא שני ציפורי דרור כדין כו' כצ"ל:

בא"ד של טומאה שחטאתו מעכבת כו' כצ"ל:

בא"ד טומאה אסור לגלח כו' כצ"ל:

בא"ד עד תגלחת שניה שיעשה כו' כצ"ל:

בא"ד כדרך שהמצורעים מגלחים ואחר גילח זה כתוב בתוספתא ומביא עולת בהמה ומתנה עליה כו' ונראה כו' כצ"ל:

בא"ד וחטאת ושלמים משהא עד סוף כו' כצ"ל. פי' דעולה יכול להביא הן בתגלחת ראשונה הן בשניה אבל חטאת ושלמים א"י להביא דאין מביאין חטאת בהמה על הספק ושלמים משום תנופה כדלעיל ומה שאוכל בקדשים לאחר ששים אף ע"ג דעדיין בספק טמא מת משום דאין אסור בקדשים אלא בטומאה שיוצא עליו מגופו:

בא"ד שתגלחת זו של עכשיו אינו כלום כו'. פי' שאינה צריכה לא לנזירות ולא לצרעתו כ"א הראשונה היתה של נזירות טהרה:

בא"ד ספיקו ומגלח כו' כצ"ל:

בא"ד עולין לו לימי צרעתו כו' כצ"ל:

בא"ד כיצד יעשה לדברי ב"ז כו'. פי' לר"י דמצריך התם לבקש א' מן השוק כו' מותרים לשתות יין ולטמא למתים תכף אחר ל' ועיי"ש ברש"י בנזיר דף ל"ט ע"ב:

בא"ד ואפילו לסוף שלשים אינו יכול לגלח כו' כצ"ל:

בא"ד כל זה וסופר שלשים כו' כצ"ל:

בא"ד שלמים ודאי ועולת כו' כצ"ל. הכלל בקיצור צריך ד' תגלחת שנים במצורע ושנים בנזיר ובכל פעם אין יכול לגלח פחות מל' יום הרי ק"ך ימים ובל' ראשונים איכא כולהו חששות דשמא נזיר טהור או טמא ושמא מצורע ובל' שניה נפל ספק אחד ובל' ג' נפל ספק ב' וכן כולם:

בא"ד (ע"ב) זו חטאת בהמה שהרי כו' כצ"ל:

בא"ד אבל נזיר ודאי לא היה כו' כצ"ל:

בא"ד ועוד א"כ בשלמים כו'. פי' אם איתא דברייתא מיירי בספק שאינו נזיר כלל עכשיו רק מקודם היה א"כ גם השלמים באין מספק ה"ל למיתני דבשלמי נדבה חזה ושוק לכהנים ובשלמי נזיר אף הזרוע בשלה:

בא"ד כאותו ענין וכאותה שטה שאמרנו כו' כצ"ל:

בא"ד כאותה של סוף ל' וכאותו תנאי כו' כצ"ל:

בא"ד בשניה ולבסוף ג' שנים כשלישית ולסוף ד' כרביעית כו' כצ"ל:

בא"ד ומיד כשבא לפנינו מגלח כו' כצ"ל:

בא"ד מכניס ידו לבהונות כו'. פי' ואוכל בקדשים בו ביום:

בא"ד ששים ושבע לפי שעה כו'. פי' דימנה ל' ויום שמיני עולה לו וביום ל' ואחד יגלח כדין כל נזיר ושמא נזיר טמא הוא וסותר ימי ספורו וצריך למנות עוד ל' וביום ל' ואחד יתגלח תגלחת נזיר טהור והיינו ששים ושבעה:

בא"ד לאחר שבעים וארבעה יום טמא בוודאי ומוחלט בודאי אוכל בקדשים לאחר שמנה ימים שותה ביין כו' וכצ"ל. והשאר צריך למחוק ועיי"ש בנזיר בתוספות ד"ה זה כלל כו':

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה