צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף עה:
גמרא איכא שעיר נשיא אשם נמי איכא שעיר נשיא האי שיער כו' כצ"ל. פי' דפריך חטאת ועולה נמי אין יכולין להתערב דחטאת נקבה ועולה זכר ומשני איכא שעיר נשיא דחטאת וזכר כמו עולה ופריך אשם נמי יכול להתערב עם חטאת שעיר נשיא ומשני האי שיער כו':
שם איכא נזיר ואשם מצורע כו'. פי' דבאשם נזיר ואשם מצורע כתיב כבש וסתם כבש בן שנתו כמו פסח:
רש"י ד"ה והזאה מחצה כו' כל שהוא דמטהרת מיהו אין עמה תערובת פסול אלא אפילו יש עמה תערובת פסול כשרה ומחצה לאו דוקא דהא ליכא שיעורא וקס"ד ה"ה למתן דמים הס"ד. ואח"כ ד"ה ונתינת כו' כצ"ל:
ד"ה ומה אלו כו' וליעבד הס"ד. ואח"כ ד"ה שהתפיסו כו' כצ"ל:
ד"ה כחמור שבהן כו' כצ"ל:
ד"ה לבית הפסול שממעט כו'. פי' שאם יוותר משניהם שום דבר ממחרת היום ישרף כמו אשם ואפשר שהנותר יהיה משלמים ושלמים נאכלים לב' ימים ולילה אחת:
תוס' ד"ה בכור כו' ואלו קדשים כל הקדשים יש להם פדיון ולתמורותיהן עדיין כו' כצ"ל:
ד"ה התפיס כו' דתנן כל הקדשים כו' כצ"ל:
בא"ד חוץ מן הבכור והמעשר הס"ד וכצ"ל:
ד"ה הפדו לי כו' דאפילו בהך פדיון כו' כצ"ל. פי' דלא הוי פדיון כלל וסוגיא דשמעתא משמע דאין שומעין לו לענין ליגזוז וליעבד אבל פדיון הוי:
בא"ד אי נמי הוה אמינא דנפיק לחולין כו' כצ"ל:
ד"ה דהאי צמר כו' משום דאמרי דיכרא כו' כצ"ל:
ד"ה איכא בן שנה כו' והא דאמרינן בפ' שני כו' כצ"ל:
בא"ד חטאת היא ומשני חטאת בת שנתה כו' כצ"ל.
ד"ה שביעית כו'. וא"ת תרומה קודם לפסח יהא אסור כו' כצ"ל: