אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף עד.

דף עג:

גמרא איתיביה רבא לר"נ כו'. יש מקשין לפרש"י דפריך דנימא דאיסור מת והנותרים קרבו מאי פריך דילמא טעמא דמתני' משום דב"ח נדחים ומ"ה אינה ראויה להקרבה כדמשני לעיל. ונ"ל ליישב דהך ימותו כולן שבמתניתין היינו שהורגים בידים שלא יבואו לידי מעילה וכ"כ תוספות לעיל בריש פרקין דף ה' אפילו א' כו' לפ"ז פריך שפיר דאם יש להם תקנה במיתת א' מהם ויש בידו לתקן להמית א' מהם וכל שיש בידו לתקן אפילו נראה ונדחה לא הוי דיחוי ולמה ימותו כולן וכ"כ תוספות לעיל דף נ"ט ע"א ודף י"ב ע"ב אף ע"ג דגבי טבעת בעינן דוקא נפלה ממילא לים הגדול אבל הפילה לא וכ"כ תוספת לפ"ז אין בידו לתקן להמית א' מ"מ כיון שמצוה להורגן הוי כממילא ויש בידו לתקן נ"ל:

שם א"ל רב דאמר כר"א כו'. לפ"ז ע"כ צ"ל דמתניתין דהכא דלא כר"א. אבל אפשר לפרש דכוונת ר"נ דמשני רב דאמר כר"א פי' דאמר אם קרב הראש של א' כו' דהיינו בשוגג אבל לכתחלה להקריב ראש של א' כדי להתיר את כולן לא אמרינן מ"ה בטבעת ס"ל לרב נמי דאם נפלה בשוגג הותרו כולן אבל במתניתין כיון דממית בידים אע"ג דמצוה להמית לא הותרו הנותרים והוי אין בידו לתקן ונידחי' מ"ה פסק הרמב"ם כמתני' דהכא וכרב בטבעת ואינו מן הצורך ליכנס בדוחק ליישב דברי הרמב"ם כפי מה שכתב מ"ו הב"ז:

שם א"ל אנא נמי תרתי כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה דאמר כו' המצרי דס"ל כו' כצ"ל:

ד"ה מאי שנא כו' תערובתה דאמרינן כו' הד"א:

ד"ה אלא ה"ק כו' ונהי דהם עצמן כו' כצ"ל:

ד"ה הא דתניא הך דתני כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה ונפלה אחת כו' ברובא בטל כדפירשנו מ"ה הקילו כאן כו' כצ"ל:

בא"ד אבל הפילה אפילו שוגג קנסינן. יש מקשים הא ר"נ סבר כר"א ור"א סבר אם קרב הראש יקרבו כל הראשים והתם קרב ע"י אדם שוגג ולא קנסינן. ויש ליישב דכהנים לא קנסינן שוגג אטו במזיד וכ"כ תוספות במס' גיטין דף נ"ג ע"ב ד"ה בדאורייתא כו' עיי"ש נ"ל:

ד"ה רב דאמר כר"א כו' איצטרך והש"ס מייתי כו' כצ"ל:

ד"ה פירש א' מהם כו' ומן השנית שרי מהאי טעמא דפירשתי כו' כצ"ל. פי' לתוספת מתערובות הג' שרי אפילו בב"א ומתערובות הב' אסור בב"א אפילו אחר שנתערב בתערובות הג' ולרש"י משמע דמתערובות הב' לאחר שנפל ממנו לתערובות הג' נמי שרי אפילו בב"א. יש מקשים לפי מה שפסק רמ"א ביו"ד סי' ק"י סעיף ז' היכא דנתערב איסור בכה"ג אסור לאדם אפילו בזא"ז כיון דבשעה א' מיתהני מכולן א"כ איך מקריבין ע"ג המזבח לר"א כל הראשי' דהא הוי כמו אכילת אדם א' זא"ז דאסור אבל שיבוש הוא דלגבי מזבח שאני כיון דכל הראשונים מותרים לגבי מזבח מטעם דאמרינן דאיסור אזל בהקרבה ראשונה אי אפשר למיעבד בע"א מליקרב כל הראשים אע"ג דאפשר לומר דעדיין האיסור בשאר הראשים המזבח לא נפסל משום כך אבל לגבי הדיוט דאי אמרינן דהאיסור עדיין יש בהנשארים נמצא מיתהני מאיסור מ"ה אסור לאדם א' אפילו בזא"ז:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה