אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף עא.

דף ע:

רש"י ד"ה משהמית כו' במודה בקנס דפטור כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה ע"פ עד אחד כו' ואי קנס מיקרי כי נמי אמת כו'. פי' כיון דמהימן לגבי רובע:

בא"ד על כל ענין שפסול לגבוה ומותר להדיוט קאי הני מילי הס"ד וכצ"ל. פי' כיון שבמתניתין סתמא קתני זה וזה מותרות באכילה משמע בין ע"פ ע"א בין ע"פ בעלים ועל כרחך תרווייהו יליף מקרא דבקרא נמי סתמא משמע לפי זה הך דסנהדרין דהרובע והשור נהרגים משום דלא פלגינן דיבורא וכיון דאמת הוא לגבי רובע ה"ה לגבי שור ולא מטעם מודה בקנס. ועיין בתוספות ב"ק דף מ"א ע"ב ד"ה ע"פ ע"א כו' וברש"י בסנהדרין דף י' ע"א ד"ה הדר פשטא כו'. יש מדקדקים על התוספות דילמא הקרא איצטרך לאסור לגבוה ע"פ ע"א אבל ע"פ בעלים מותר מטעם מודה בקנס ולא צריכא קרא לגבוה כיון דע"פ בעלים נעשה בו איסור כו' עכ"ל. ודבריהם אינם מובנים לי ביותר מה שאמרו דע"פ בעלים מותר מטעם דמודה בקנס לפ"ז קושית התוספות במקומה עומדת מהך סוגי' דסנהדרין גם מ"ו הב"ז מדקדק הכי:

ד"ה ברובע ונרבע כו' וכן משמע. ועי"ש בתוס' ד"ה דאמרו לו דדחו ראיה זו:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה