צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף סז.
גמרא אמר לו ר"א אשם כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה לדבר כו' באימורין הס"ד:
ומועלין בהן מפני כו' כצ"ל:
ד"ה נחית ר"א כו' נמשכות משם כו':
בא"ד כשנשתנית לשם חטאת ע"י מעשיו כו' כצ"ל:
ד"ה תימשך ותיהוי כו' דחטאת כשירה הוי הס"ד וכצ"ל. פי' דס"ד דחטאת כשירה אפי' לשם חובה אבל למסקנא לא קאמר דנעשית חטאת אלא לאפוקי מידי מעילה:
ד"ה דבשלמא עולות כו' וגמר עבודתה כו' כצ"ל:
ד"ה וזו היא כו' כשני סימנים כו' כצ"ל:
ד"ה וכי הדר כו' עולה הס"ד:
ד"ה נמשכת ונעשית כו' הד"א:
תוס' ד"ה אמר ר"א כו' פסול כחטאת כו' כצ"ל:
בא"ד שינוי בעלים ליפרך נימא ליה כו' כצ"ל:
ד"ה ועולת העוף כו' בשני סימנים לא היתה נמשכת ונעשית חטאת כו' כצ"ל:
בא"ד מיפסלא בה נימא כיון כו' כצ"ל:
בא"ד שהיה המקום גורם כו' כצ"ל:
בא"ד והאי בשני סימנים תיפוק ליה דהיתה נמשכת כו' כצ"ל:
בא"ד צריכי' שני טעמים כו' כצ"ל:
בא"ד ויש לומר שהמליקה מושכתו כו'. פירוש דבעינן במליקה שני פסולים למשוך אחר קרבן אחר וכאן ליכא במליקה שני פסולין: