צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף סג:
גמרא כשאתה אומר לפני ה' במערב בטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימת לפני ה' במערב היכן קיימת כו' כצ"ל. וכ"ה במנחות ובסוטה:
שם מאי קאמר כו' אין לדקדק דילמא ה"ק בדיעבד כשרה בכ"מ ולכתחלה בעינן קרן מערבית דרומית ונראה דה"פ כיון דילפינן חטאת ממנחה בהיקישא ובמנחה בעינן דוקא קרן מערבית דרומית:
רש"י ד"ה לג' דברים כו' לשמאל לאותה קרן כו' כצ"ל:
ד"ה מנא הני כו' דרומית הס"ד: ואח"כ ד"ה לא ישים עליה וגו' במנחת חוטא כו' הד"א:
ד"ה מה חטאת כו' היאך אפשר לומר דחטאת כו' כצ"ל:
בא"ד הבאה תחת חטאת העוף כו' כצ"ל:
ד"ה ודיו במסכת סוטה בפ"ב מפרש מאי דיו וקאמר שאינו צריך כו' כצ"ל:
ד"ה כולה מזבח כו' כלה כנגד כו' כצ"ל:
ד"ה בכל מקום כו' על קיר ואמר מר כו' כצ"ל:
בא"ד יליף והגשתה למזבח כו' הד"א וכצ"ל:
תוס' ד"ה מה חטאת כו' דחטאת הטעונה צפון מעולה כו' כצ"ל:
בא"ד מיהו יש להקשות הרי בתורת כו' כצ"ל. פי' לרש"י דכתב דחמירא לא הוי כו' הרי בת"כ ילפינן חטאת העוף דפסולה שלא לשמה מן הפסוק ולמה לא ילפינן ממנחת חוטא דלא יהא חמירא מחטאת העוף דאתיא במקומה כמו שפרש"י הכא. ומסיים ויש לדחות קושיא זו:
בא"ד מיהו אליבא דאמת דמנחה כו' כצ"ל:
בא"ד כדבסמוך והקמיצה אינה טעונה כו' כצ"ל:
בא"ד אינו חומר בשחיטה כו' כצ"ל. פי' מאי חומרא יש בשחיטה הא שחיטה נמי ליתא בצפון בקדשים קלים. ובד"ח נדפס בצדו כשחיטה ואינו מן הצורך:
בא"ד דכללא בקדשי קדשים כו'. פי' דליכא למימר דכללא בקדשי קדשים קאמר דשחיטה חמורה דומיא דמנחה דנמי ק"ק היא ולא איירי מקדשים קלים דזהו דוחק דהא סתמא קאמר חומר בשחיטה:
בא"ד באות מצה גבי ואלו כו' כצ"ל:
בא"ד ואשמו דאמרינן התם לפני ה' כו' כצ"ל:
בא"ד במערב כדפרש"י בהך שמעתי' כו' כצ"ל:
בא"ד והשתא כולה בדרום כו' כצ"ל:
בא"ד מ"מ איצטרך כו'. פי' השתא לר"ח דילפינן מנחה בהיקישא דטעונה יסוד א"כ לפני ה' ל"ל כיון דכתיב פני המזבח דהיינו דרום וכולה בדרום ליכא למימר דדרום לא היה יסוד ע"כ בקרן מערבית דרומית נעשית א"כ לפני ה' ל"ל מ"ה כתבו דאיצטרך:
בא"ד ובריש פירקן פרשתי מה כו' כצ"ל:
בא"ד וא"ת שאר מנחות מנ"ל כו'. פי' דילמא ג"ה אע"ג דלית ליה יסוד דהא לא ילפינן שאר מנחות מחטאת דטעונה יסוד דוקא כמו מנחת חוטא:
בא"ד וי"ל דכתיב לפני ה' אמנחת חוטא ואכל המנחות נמי כו' כצ"ל. פי' כיון דהא לפני ה' דכתיב בשאר המנחות קאי נמי אמנחת חוטא ילפינן מהדדי:
בא"ד ולא ג"ש ממש הוא דדבר כו' כצ"ל:
בא"ד עובדה בימין כחטאת הס"ד וכצ"ל. לפיר"ת יש להקשות דלעיל דף כ"ה ע"א פריך לר"ש ג"ש דיד יד לקמיצה ל"ל ומשני לא נצרכה אלא לקומץ דמנחת חוטא ס"ד כו' בשמאל נמי תתכשיר קמ"ל והשתא לפיר"ת דר"ש יליף מנחת חוטא מהיקישא מחטאת דטעונה ימין א"כ הדרא קושיא לדוכתא יד יד לקמיצה לר"ש ל"ל וצ"ע נ"ל:
ד"ה בדרום קיימת כו' ע"כ ר"א אית ליה ההיא היקישא דמה כו' כצ"ל. פי' דאי לא ס"ל ההיא היקישא דילמא לפני ה' היינו נמי מזרח דאיקרי נמי לפני ה' כמו דאמרינן גבי תנופה במנחות אלא ע"כ איתא ליה ההוא היקשא א"כ לפני ה' ל"ל ועיין לעיל דף נ"ח ע"א ד"ה משוך כו' מה שכתבתי בזה: