צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף נו:
גמרא ת"ל ביום השלישי כו'. יש מקשים דהשתא ל"ל עד יום דאינו נאכל בלילה ת"ל מדאיצטריך ביום דביום אתה שורפה ואי אתה שורפה בלילה ש"מ דאינו נאכל בלילה ע"כ. ויש ליישב דאי לא הוה כתיב עד יום ה"א איפכא דביום השלישי ישרף אתי לאשמעינן דנאכל בלילה ותכף לאכילה שריפה דהיינו ביום כמו שאר קדשים מ"ה איצטריך עד יום נ"ל. אח"כ מצאתי תירוץ זה בתוס' דפסחים דף ג' ע"א ונהנה לי:
רש"י ובאימורים כו' כרבי יוחנן לענין דם כו' הד"א:
ד"ה מה להלן כו' מבשר המילואים ביום השלישי וגו' בצו את כו' כצ"ל:
בא"ד אלא שריפה ולהכי לא כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה כנגד היסוד כו' למעוטי מזרחית דרומית הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ונאכלין כו' לכהנים הס"ד:
ד"ה בכל העיר כו' בההוא קרא ובכורות בקרכם כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה ונאכלין כו' ותימא גדול לפירושו דהא כו' כצ"ל:
בא"ד וגם יש לתמוה אמאי כו' כצ"ל:
בא"ד ועוד דבתמורה בסוף אלו קדשים בא ללמוד על הבכור שנאכל לפנים מן החומה משום שנאמר לפני ה' אלהיך תאכלנו וא"כ ליבעי לפנים מן הקלעים כשחיטה כו' כצ"ל:
בא"ד של שלמים שנאכלין לשני כו' כצ"ל:
בא"ד נפקא לן מקרא כו' לעיל דף נ"ה ע"א:
ד"ה לשני ימים כו' מעשר לא ידענא כו' כצ"ל:
בא"ד ומלמד בג"ש למ"ד הימנו וד"א הוי היקש ולעיל אמרינן כו' כצ"ל וכן הגירסא בכל הספרים. ופירוש בשלמא לר"ע דלקמן דס"ל דהימנו וד"א לא הוי היקש ומ"ה חזר מהיקישא דשלמים ויליף בכור מתודה דנאכל ליום א' ומדכתיב בבכור לך יהיה דהוסיף לו הכתוב הויה אחרת כמו זו הבאה בהיקש דהיינו עוד יום דנאכלים לשני ימים ולפ"ז כמאן דכתיב בגופא דנאכל לשני ימים ושפיר ילפינן מעשר מבכור בג"ש העברה העברה ולא הוי דבר הלמד בהיקש דחוזר ולמד בג"ש אלא לר"י דלקמן דס"ל דהימנו וד"א הוי היקש וס"ל דר"ע טעה במה שחזר מהיקישא דשלמים דמתודה לא מצינא למילף משום דהוי דבר הלמד בהיקש דאינו חוזר ומלמד בהיקש ויליף משלמים קשה קושי' התוס'. כנלע"ד ברור ונכון ומ"ו הב"ז מוחק שיטה זו שלא לצורך וקשה לשבש כל הספרים.
בא"ד דמעשר יליף מב"א משלמים כו'. יש מקשים מנ"ל ללמוד משלמים נלמד מתודה דאינו מתנה לכהן והם קדשים קלים ונאכלים ליום ולילה ע"כ יש ליישב כיון דתודה ילפינן משלמים בהיקישא אינו חוזר ומלמד בב"א דאיבעיא זו לא נפשטא לעיל ד"נ ושינויה זה אליבא דמ"ד דהימנו וד"א הוה בהיקש נ"ל:
בא"ד דבכור נמי הוה אתי משלמים כו'. פי' בב"א ולא בהיקש כדאמרינן לקמן דנ"ד:
בא"ד הפסח כו' אלא על מצות כו' כצ"ל: