אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף נו.

דף נה:

גמרא אע"ג דשחיטה כנגד הפתח תני כו' כצ"ל:

שם ולאכילה לא בעינא כנגד הפתח כו' פי' השתא דקאמרת גבי שחיטה דקתני אין שוחטין סתמא אין חילוק בין כנגד הפתח בין שלא כנגד הפתח ה"ה גבי אכילה דתני ואוכלים משמע בכ"מ אפילו שלא כנגד הפתח מ"ה פריך ולאכילה לא בעינא:

שם ביום הקריבו את זבחו יאכל כו' כצ"ל:

רש"י (ע"ב לעיל שייך לכאן) ד"ה אין חייבים משום כו' והוא היה אורך קפ"ז כו' במסכת מדות למעוטי הנכנס ללשכות כו' והד"א:

ד"ה ה"ג אי תנא כו' הכי אמר לי אבא הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ואוכלין שם קדשי קדשים דעד הכי הוא דהוה קדושה בקדושת החצר אהל מועד כו' כצ"ל:

ד"ה ה"ג אלא למעוטי לשכות אי דבנויות בחול ופתוחות לקודש כו' שהכהנים נכנסים לשם ואוכלים שם ק"ק ושירי מנחה תלמוד לומר בחצר כו' הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה מנין לדם כו'. ויש לדחות דההיא דמי שהיה טמא רבנן כו' כצ"ל. וכ"ג מ"ו הב"ז וגירסא נכונה היא וכן מוכח מתוס' דמנחות ד"כ ע"ב ע"ש ופי' דכונות התוספת לדחות הראיה ממי שהיה טמא אבל הכא מפרשי דלעיל דאיירי בתחלת שקיעה וגזירת הכתוב היא:

בא"ד והאי דלא חשיב ליה כו'. פי' בהדי אינך שהעמידו דבריהם במקום כרת דקחשיב שם:

בא"ד ומשתשקע החמה דלקמן כו'. פי' האי משתשקע החמה גבי דם דקתני לקמן לא הוי כמו משתשקע החמה בעלמא לר"ת דמפרש דלשון משתשקע משמע סוף שקיעה והך משמע תחילת שקיעה משום דדומי' דאימורים קתני ומ"ו הב"ז מפרש בע"א ודבריו אינם מבונים לי:

בא"ד וחשיב ליה במדידת היום ומפרש ר"ת כו' כצ"ל:

בא"ד ואתי שפיר דאיידי דבסמוך כו' כצ"ל. פי' דהשתא לר"ת דלשון משתשקע משמע סוף למה נקט גבי דם לקמן משתשקע ולא נקט בשקיעה דמשמע תחילת שקיעה משום הכי כתבו איידי כו' נ"ל. ובמנחות שם כתבו בענין אחר עיין שם:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה