צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף נה:
גמרא דאיכא קמייהו דגובה שמונה לא כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה וחד להכשיר צפון דקל וחומר מיעוטי ממעט ליה כו'. פירוש כיון דהאי קל היינו קדשים קלין וקדשי קדשים חמור ממעיט קדשים קלים מצפון:
בא"ד דהא דקבע להאי צפון ולהאי שאר רוחות משום קדושתיה דצפון מדרום ולאו דקביעות מקום בעלמא הוא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה וצדי צדדים לפסול לא איצטרך קרא אחרינא לפני כתיב בקרא קמא דמשמע צדדים ולא צדי צדדים הס"ד וכצ"ל:
ד"ה בזמן שהוא פתוח דלשון פתח אינו אלא כו' כצ"ל:
ד"ה שני פשפשים היו בבית החליפות שהאולם כו' כצ"ל:
ד"ה להכשיר כו' כגון מכנגד כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום ובית החליפות כו' כצ"ל:
ד"ה לאכילת קדשי קדשים כו' בעי לפני ולקמן כו' כצ"ל:
ד"ה אחורי בית כו' מחומת עזרה כו' כצ"ל. ובד"ח נדפס נ"א ושיבוש הוא:
בא"ד למערב כזה:
תוס' ד"ה הוא עצמו כו' שהוילון אינו משמש רק עשוי לצניעות כו' כצ"ל:
ד"ה גובהה מאי תימא כו' כדפריך בסמוך כו'. פירוש דפריך מאי לאו דאיכא קמייהו גובה שמנה מהיכא תיתי לומר הכי הא קתני וגובה שמונה משמע דקאי אפתחים שהיה גובהן ח' אלא על כרחך דסבר דהיה כמו שאר שערים שהיה גובהן עשרים מ"ה ס"ל דאיכא קמייהו דגובהה שמונה קאמר נ"ל:
בא"ד והא דאמרינן ביומא פרק קמא כו' כצ"ל:
בא"ד אבל שחיטה שהיתה מיושב אכתי תיקשי מכנגד כו' כצ"ל. ולענ"ד לאו קושיא היא כיון דקרא אכשר כל העזרה לשחיטת קדשים קלים וכתיב בקדשים קלים לפני אהל מועד ע"כ נגד המזבח נמי לפני קרוי ולא הוה הפסק דתחלת הבנין היה כך והא דפריך גובהה מאי היינו תל או עץ המוטל נגד הפתח דלא שייך להתם אי הוה הפסק אי לאו דדילמא דוקא מזבח לא הוי הפסק ולא שאר דברים ובעי למיפשט משני פשפשים וס"ד דאיכא קמייהו דגובהה שמונה וכיון דלכתחלה עשויה להכשיר לשחיטת קדשים קלים היכא עבדי הפסק לפני הפתחים דילמא לאו לפני הוא ודוקא מזבח דגז"ה הוא דלא הוי הפסק אלא ע"כ מזבח לאו דוקא נ"ל:
ד"ה שני פשפשים כו' ותימא גדול לפירושו דדרך כו' כצ"ל. פירוש דפשפשים היה לחצר העזרה והיאך היה יכול לראות משם להיכל:
ד"ה שנים לפר בר גבי שומרים כו' כצ"ל:
בא"ד למ"ד קדושת ההיכל ואולם כו'. פי' ה"ה אחורי הכפורת יכול לשחוט כיון דרואין בו קדשי קדשים דלא גרע מאולם: