אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף נה.

דף נד:

גמרא תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל א' תמים לשלמים כו' כצ"ל:

שם אמר רבינא שאם כו' כצ"ל:

שם מחדא מפקינא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה קדשי איקרי כו' דתהוי כל חומרא כו' כצ"ל:

ד"ה קדשים קלים אין מועלין כו' כצ"ל:

ד"ה ונאכלין כו' מפרש הס"ד:

ד"ה ליום ולילה בתודה כתיב ביום קרבנו יאכל ולא יניח ממנו עד בקר ותניא תודת כו' כצ"ל:

ד"ה וכי הראשונים כו' כגון שעירים ומנחה הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה זבחי שלמים כו' לעיל פירשנו כו' ד"נ ע"א:

ד"ה מה חטאת כו' כדדרשינן לעיל כו' כצ"ל:

ד"ה מה עולה כו' דסבירא ליה כר"פ הס"ד. פי' וילפינן ק"ו מג"ש כדאמרינן לעיל ד"נ ע"ב. יש מקשים לפ"ז מאי פריך היקשא קמא למאי אתי דילמא לית ליה דר"פ והיקשא קמא אתי לאקושי לחטאת לעיכובא דעיכובא בחטאת בהדיא כתיב כך מקשים. אבל שבוש הוא דהך אלא היקשא קמא למאי אתי לאו סתם גמרא קאמר ליה בלשון קושיא אלא רבא גופא קאמר וע"כ ס"ל דילפינן עיכובא מעולה ואית ליה דר"פ כמו שכתבו תוספת וראיה לזה דקאמר אמר ליה אביי משמע דאמר לרבא דאמר הכי:

ד"ה אלא היקשא קמא למאי כו' כצ"ל:

בא"ד כדפרישית כו'. פי' בדיבור המתחיל מה חטאת כו' מכח מיעוט דאותה:

בא"ד כיון דאיתקש נמי לעולה כו' אע"ג דהוי דבר הלמד בג"ש והיאך חוזר ומלמד בהיקש דעולה גופא ילפינן בג"ש מחטאת דסביב סביב כיון דאית ליה כר"פ כמו שכתבו תוספות לעיל ור"פ ס"ל דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקש:

ד"ה מה חטאת כזו שלא לשמה כחטאת כו' כצ"ל:

בא"ד אבל לר"א קשה וצריך לדקדק בפ' התכלת כו' ולענ"ד לאו קושיא היא דר"א אפשר ס"ל באמת כר' יצחק דהתם בפ' התכלת דכבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן דהיינו שלא לשמה פסולים משום האי היקישא כדקתני התם ותנא דבי לוי דגמר שלמי חובה משלמי נדבה התם ולא אקשי לחטאת ע"כ כרבנן ס"ל דדרשי אותה דמוקי התם הך ברייתא דקתני כל הפסול בחטאת פסול באשם חוץ משלא לשמו דפסול בחטאת וכשר באשם כתנא דבי לוי וכיון דתנא דבי לוי לא פסיל באשם שלא לשמו ע"כ כרבנן ס"ל דממעטי אשם מאותה כדאמרינן לעיל נ"ל:

ד"ה שאם גילח כו' בנזיר דמשלח שערו כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה