צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף נג:
רש"י ד"ה שתי מתנות כו' הילכך בעי הנך תרתי דאמרן כו' כצ"ל:
ד"ה וזרקו כו' בעולה כתיב וכן כתיב בשלמים כו' כצ"ל:
ד"ה טורף כו' בסמוך לקרן אמה וכן אכילת כו' כצ"ל:
בא"ד נמצא יסוד לשלשה קרנות כזה
הס"ד וכצ"ל:
ד"ה רצועה היתה כו' רגל הכהנים וישראל כו' כצ"ל:
בא"ד מלבד אמה כו'. פי' מלבד שאותו אמה לא היה בחלקו של יהודה:
בא"ד בדרום למזבח ונכנסות בחלקו כו' הד"א:
תוס' ד"ה וסימני כו' פ' בתרא וסימנך משכינהו גברי לגברא כו' כצ"ל:
ד"ה העולה כו' כדדרשינן לעיל תן יסוד למזבח של עולה לפירוש הקונטרס כו' כצ"ל. וה"ה לפר"ח אלא לאפוקי ליש מפרשים עיין לעיל:
בא"ד דליתא בה שירים אבל בחטאת דבאצבע כו' כצ"ל:
בא"ד ואע"ג דחשיב בכל פנימיים היינו משום כו' כצ"ל. פי' כמו שחשיב בכל פנימיים יסוד ליתני נמי בכל חיצונים מ"ה כתבו דאין רוצה להפסיק:
ד"ה משום דלא כתב בה קדשי קדשים תימא כו' כצ"ל. ואפשר ליישב דלא איצטרך גבי זבחי שלמי ציבור כיון דכבר שמעינן דעולה ק"ק סמוך אהיקישא דעולה כדלקמן נ"ל: