אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף נ.

דף מט:

גמרא לא ליכתוב צפונה באשם ותיתי בבנין אב כו'. יש מקשים דהא לעיל קתני דמ"ה כתיב צפונה באשם למימרא דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש. ויש ליישב דהשתא דכתיב צפון באשם דלא ליתי מחטאת משמע בשום ענין לא תיתי הן בב"א הן בג"ש ושמעינן מיניה תרתי נ"ל:

רש"י ד"ה אמר אמרה כו' בעלמא הניחא למ"ד כו' הד"א. ועיין לעיל דמ"ה ולקמן דף ס' ע"ב:

ד"ה תלמוד לומר כו' ברבוכה חלות הס"ד:

תוס' ד"ה לא ניכתב רחמנא כו' למה לי לאקושי לקמן כו' דף נ"ה ע"א:

בא"ד תיפוק לו בבנין אב כו'. פירש מעילה ואשם לענין דטעונה צפון ומהיקשא דחטאת דאיקרי קדשי קדשים כדכתבו לקמן:

בא"ד קדשי קדשים כעולה כו' כצ"ל:

בא"ד כדפריך בפרק אלו דברים כו' כצ"ל. ועי"ש דף ס"ו ע"א: יש מקשים אליבא דאמת לא ליכתוב רחמנא עולה ונלמד בבנין אב מחטאת או אשם וזבחי שלמי צבור דליכתוב רחמנא בחטאת בהדיא וזבחי שלמי ציבור בהקישא מחטאת ואתי עולה מבינייהו או ליכתוב בהדיא בזבחי שלמי צבור. אבל שיבוש הוא דאיכא למיפרך צד פירכא דלכל אחד יש צד חומרא שלמי צבור שכן זמנו קבוע וחטאת ואשם דמכפרין נ"ל:

בא"ד סמיכה בשלמי חובה בבנין אב מעולת חובה והא כו' כצ"ל. אף ע"ג דרש"י כתב שם דכמשפט כתיב בעולת חובה וילפינן מיניה כמשפט עולת נדבה ולמד על עולת חובה שטעונה סמיכה דהוי כמפורש סמיכה בגופיה ולא הוי הקישא הא בחטאת נמי כתיב במקום אשר תשחט העולה וגו' דילפינן מיניה לענין צפון בחטאת ואפ"ה מוכח מכל הסוגיא דהכא דחטאת מיקרי דבר הלמד בהיקישא נ"ל:

ד"ה אם על תודה כו' ולא ילפינן בהיקשא כו' כצ"ל:

ד"ה מה להלן כו' כדפירש בקונטרס ולא הוה דבר הלמד בהיקש דאינו חוזר ומלמד בג"ש דשמא אין זה כו' כצ"ל. ומה שקשה לפירוש זה עיין בתוס' דיומא דף נ"ז ע"א ד"ה חוץ מבפנים כו' דמתרצי שם:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה