צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף מט:
גמרא לשעירי ע"א ובגופיה כו' כצ"ל:
שם ותיתי בג"ש דקדש קדשים כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה למה לי כו' אשר ישחט את החטאת ואת העולה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה וכי תימא כו' לעיקר כו' הס"ד וכצ"ל:
ד"ה והתם גבי כו' בשער צהוב הס"ד:
ד"ה ותיתי בג"ש כו' באשם הס"ד:
תוס' ד"ה וליקשיה לעולה ולא ניקשי לחטאת כו' תימא לא ליכתוב כו' כצ"ל. פירוש כונת התוס' דלא ליכתוב את החטאת וניקשיה לעולה כקושית מר זוטרא:
בא"ד תיפוק ליה מכחטאת האשם כו'. פירש מהאשם ניפוק למצוה כמו שאר האשמות ומכחטאת לעיכוב כמו חטאת:
בא"ד לא הוה אמינא דאהדריה קרא כו' כצ"ל:
בא"ד וכן אין להקשות כו' כצ"ל:
בא"ד ותיתי מכחטאת כאשם כו' כצ"ל:
בא"ד ונילף שאר אשמות כו' כצ"ל:
בא"ד מהיקישא דכחטאת כצ"ל. פירש לא ליכתוב צפון כלל בין בשאר האשמות בין באשם מצורע רק ליכתוב באשם מצורע כחטאת כאשם ונילף כל האשמות למצוה מכחטאת כאשם כמו דילפינן סמיכה מיניה ואח"כ נילף לשאר האשמות לעיכובא מאשם מצורע דאיתקש לחטאת דע"כ איתקש לעיכובא דלמצוה ילפינן מכחטאת כאשם דהוה בכלל שאר אשמות נ"ל:
בא"ד די"ל דלא כו' כצ"ל:
בא"ד כשאר אשם כיון דלא כתב צפון בהדיא כו' כצ"ל נ"ל. ומ"ו בב"ז כתב דדבריהם נראים ככפולין וכאשר כתבתי הכל נכון:
ד"ה כאשר יורם כו' איצטרך כאשר יורם כו' הס"ד כצ"ל. ועיין בתוספות דחולין דף קי"ז ע"א ד"ה אמר ר"י כו' דמתרצו בע"א:
ד"ה וליכתוב בגופא כו' מ"מ ילפינן מיניה חיבתן כו'. פירש השתא אליבא דאמת דמ"ה לא לכתוב בגופא לאשמעינן בעלמא דאינו חוזר ומלמד בהיקש א"כ היאך ילפינן מיניה חיבתן מ"ה כתבו דאפ"ה ילפינן מיניה כו':