צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף מח.
גמרא ר"ע סבר ואם נפש כתיב כו' כצ"ל:
שם ורבנן נמי הכתיב ואם נפש כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואם נפש גבי אשם תלוי כו' כצ"ל:
ד"ה ואמרי לך כו' אשם תלוי מיניה הס"ד:
ד"ה בערכך כו' מערכך דאשם כו' כצ"ל:
ד"ה גמר באיל באיל באשם מעילות כתב ביה כו' כצ"ל:
בא"ד בן שנה ומדאיל שהוא כו' כצ"ל:
ד"ה מקבל עצמו כו' נחלקו שם וקיבל מכלן כו' כצ"ל הד"א:
תוס' ד"ה איידי דאתי מדרשה חביבא ליה וא"ת כו' כצ"ל:
ד"ה אשכחן בן צאן כו' ושמא אהך דרשא הוי"ו מוסיף סמוך כו'. יש מקשים לפ"ז דמוכח דהיכא דוי"ו מוסיף למידים עליון מתחתון ותחתון מעליון לפ"ז מאי פריך לקמן ור"ע האי סברא מנ"ל דלמא ר"ע יליף עליון מתחתון לחייב על ספק מעילות אשם תלוי ותחתון מעליון לאשם בכסף שקלים. והנה באמת לפי גירסא אחת במס' כריתות דף כ"ב ע"ב משמע הכי דר"ע ס"ל אין היקש למחצה ויליף עליון מתחתון ותחתון מעליון אבל רש"י לא ניחא התם בהך גירסא עי"ש. ונלע"ד דאפ"ה פריך שפיר לר"ע מנ"ל הא סברא מטעמא דלא יהא ספיקו חמור מודאי והוי"ו אתי רק ללמוד עליון מתחתון לחוד אבל לרבנן דילפי הך ג"ש ולא ילפינן עליון מתחתון ע"כ הוי"ו אתי לאפוקי מהך סברא דלא יהא ספיקו חמור מודאי ולמילף תחתון מעליון נ"ל:
בא"ד כתב אותו למעוטי איצטרך הכא לרבויי כו' כצ"ל:
ד"ה דכ"ע הקישא כו' לא מועיל והתם לא נתבטל כו' כצ"ל:
בא"ד דשטר בשפחה כנענית לא קים לן אלא בג"ש כו' כצ"ל:
ד"ה וחטאת כו' הרי עלי בסלע למזבח כו' כצ"ל:
בא"ד למיהוי חד משיתסר כו' כצ"ל:
ד"ה תינח למאן כו' הוה מצי למיבעי לרבנן מנא להו כו'. פירש אליבא דמ"ד דלא דרש זאת אבל רבנן באמת אית להו הך דרשא דזאת תורת ועיין במס' כריתות דף כ"ב ע"ב:
ד"ה גמר בערכך כו' א"כ ואם נפש ל"ל כו' כצ"ל:
ד"ה אשם חרופה כו' כהנים יליף אשם כו' כצ"ל:
בא"ד אשם אשם ומסיים יכול שאני מרבה אף אשם נזיר כו' כצ"ל: