צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף מו:
גמרא במשנה שאין המחשבה הולכת כו'. אפשר לומר שזהו נתינת טעם למה דאמר ר"י שב"ד התנו שישחט סתם משום שהולכים אחר מחשבת הכהן ושמא יטעה הכהן ויאמר שלא לשמו ויפסידו הבעלים מ"ה התנו שישחט סתם אבל אי אמרינן דהולכים אחר מחשבת הבעלים אי טעי איהו דאפסיד אנפשיה:
רש"י ד"ה אחת לכלל כו' אשר תאכל בשר מזבח השלמים והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל וטומאתו עליו כל הקדשים בכלל ולמה יצאו להקיש אליהם ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח הס"ד וכצ"ל. ועיין במס' כריתות דף ב' ובמס' יבמות דף (א') [צאן קדשים: ח']:
ד"ה כיון דלא קרינא כו' קרינא בהו והבשר כו' וגו' הס"ד והד"א:
ד"ה אף מי שלא כו' כצ"ל:
ד"ה עולה לשם כו' אשה לה' שתהא זביחה לשם שלמים הס"ד והד"א:
ד"ה ולא יחללו כו' כדנפקא לו דבמחשבה כו'. פי' דלא תאמר דלמא ולא יחללו אתי לאשמעינן דאין מחשבה פוסלת כלל אצל קדשים מ"ה פרש"י דמחשבת שלא לשמן ילפינן דמתחללים ע"כ ולא יחללו אתי דאין חולין מחלל קדשים נ"ל:
תוס' ד"ה אחת לכלל כו' הני מילי בקדשי מזבח כו'. פירוש ולא הוה ממעטינן קדשי ב"ה וס"ד דקדשי ב"ה אפילו אינו כשר ליקרב חייב:
בא"ד בשר הניתר כו' כצ"ל:
בא"ד חשיב ניתר כו' כצ"ל:
בא"ד או לן ויוצא להכי איצטרך יקרב ליש לו מתירים משיקרבו מתירים ועוד איצטרך כו' כצ"ל:
ד"ה מחלוקת בטומאת בשר כו' לא שייכא לפלוגתא דר"י ור"ל כו'. פי' דבשר קדש לפני זריקה אע"ג דלא ראוי לאכילה עדיף מעצים ולבונה כיון דיכול לזרוק לכתחלה והוה ניתר לטהורים כמו שכתבו תוס' לעיל בד"ה אחת כו' מ"ה לאביי דקאמר התם בטומאת בשר ד"ה לוקה אתי שפיר בין ללישנא קמא דהכא בין ללישנא בתרא אע"ג דללישנא קמא פליגי הכא בטומאת בשר ואביי קאמר דכ"ע מודה התם מדמה לעצים ולבונה י"ל דה"ק כיון דלכ"ע אתי והבשר לרבות עצים ולבונה אפילו לר"ש מרבה עצים ולבונה לפסול עכ"פ ולרבנן ללקות מ"ה גבי בשר קדש לפני זריקה עדיף טפי כ"ע מודה דלוקה ובטומאת הגוף דפליגי התם ובעצים ולבונה כ"ע מודה דאינו לוקה ללישנא קמא משום דבשר עדיף כנ"ל וללישנא בתרא פשיטא דאתי שפיר דדמיא להדדי ולרבא נמי אתי שפיר אף ע"ג דרבא קאמר דבטומאת בשר כ"ע מודה דאינו לוקה כיון דרבא מוקי שקדשו בכלי מ"ה עדיף מבשר קודש לפני זריקה ודוק נ"ל: