צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף לו.
גמרא ומי איתא ליה לר"י האי סברא והתניא כו'. יש מקשי' בפשיטות ה"ל למיפרך דבמתני' דידן לא פליג ר"י אמחשבת פנים וכאן פסיל במחשבת פנים עכ"ל והניחו קושי' זו בצ"ע. תמיה לי להמניח קושי' זו בצ"ע דלאו קושיא היא כלל דאמתני' ליכא למיפרך דהוה אמרינן דבמתני' לא פליג ופליג בברייתא כדמשני לעיל דף נ"ד ע"ב כר' שמעון עיין שם אבל השתא דמשני דר"י לא פליג כלל משום דסבירא ליה בעינן משום שיהא משולש פריך שפיר נ"ל ואינו צריך לפנים ומ"ו הב"ז הניח ג"כ קושיא זו בצ"ע:
רש"י ד"ה הכי גרסינן כו' לשון נותר הס"ד:
ד"ה ועוד טעמא כו' והינוח הס"ד:
ד"ה שהקריבוהו טמאים כו' וכן שיאכלהו ערלים ושיקריבהו ערלים הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה זבח כו':
ד"ה הכי גרסינן כו' בדבר התלוי באחרים הס"ד וכצ"ל:
ד"ה לערב דמן כו' אין דם מבטל דם וכיון דעירב לא פסל מחשבת עירוב נמי לא פסול הס"ד וכצ"ל:
ד"ה וליפלוג כו' בחישב ליתן את הניתנין בפנים בחוץ והנתנין בחוץ חישב ליתן בפנים קא אקשי דהתם כו' כצ"ל:
ד"ה קסבר ר"י כו' מחשבה חוץ למקומו כתיב כו' כצ"ל:
ד"ה דבר רע כו' שלא ישחוט בדרום החטאת כו' כצ"ל:
בא"ד כלומר לא תזבחנה ע"מ להכניס דמה כו' כצ"ל:
בא"ד ולאו בהכנסה ממש קמזהר ליה כו' לפי' אין למידק ת"ל דאהכנסה כבר אזהר קרא וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' דאפשר לומר דמקרא זה ליכא אזהרת לאו אלא שאם הובא דמה באש תשרף וקרא זה ס"ד דאתי לאזהרת לאו מ"ה מפרש רש"י דהא בזריקה קאי:
תוס' ד"ה תרי קראי כו' באם אין ענין דמפסח כו' כצ"ל. פי' דמפסח לא ילפינן שאר נותר דמה לפסח דפוסל בו שלא לשמה ושלא לאוכליו מ"ה צריכא תרי קראי:
ד"ה שיאכלהו טמאים כו' מודים דיאכלהו בבשר כו' כצ"ל:
בא"ד אי עביד מחשבתו מיפסל כל הקרבן כו' כצ"ל:
בא"ד ואי לא קאי להוציא רק אדם כו' כצ"ל. פי' דבדם כל כמה דלא נזרק לא אישתראי בשר באכילה:
ד"ה קסבר ר"י כו' וי"ל דס"ד דר"י כו'. פי' דידע טעמא דרבנן דבעינן מקום משולש רק ס"ד ר"י לא בעי:
ד"ה וק"ל בשכיפר וא"ת למ"ד כו'. פי' בשלמא אי אמרינן דפסלה תורה בשהכניס אפי' לא כיפר ומשום ג"ה דוקא בחטאת ולא בשאר קרבנות אבל השתא דאמרינן בשכיפר דוקא וטעמא דתנן שלא במקומו על מזבח הפנימי א"כ שאר קרבנות נמי למ"ד לאו כמקומו דמי. ובזה יתורץ ג"כ קושיא מה שיש מקשים כאשר כתבתי בפנים דאמתני' לא הוה מצי למיפרך דהוה אמרינן דמתני' איירי בחישב להכניס דמה לפנים אבל לא ניתן על מזבח פנימי מ"ה לא פליג ר"י דאפילו אם הכניס לר"י במזיד כשר אם לא כיפר מכ"ש במחשב להכניס אבל השתא משני דמ"ה לא פליג ר"י דבעינן מקום שיהא משולש משמע אפילו חישב להכניס וליתן ממזבח פנימי פריך שפיר כנ"ל ברור:
בא"ד דיאספנו או אם יש כו' כצ"ל:
ד"ה הכא דחשיב כו' ומחשב מחשבה פוסל כו' כצ"ל:
בא"ד מחשב להכניסן בלא לכפר פוסל כו' כצ"ל:
בא"ד בשעת זביחה והכי קאמר דחישב לא כ"ש כו' כצ"ל. פי' כיון דתלי רחמנא מה שהוא רע במקום אחר אמרתי במחשבה וזה א"א דלא שייך כפרה במחשבה כלל אבל בתורת פיגול אע"ג דלא איפסל במעשה אפ"ה מחשב פוסל דלא בהא תליא רחמנא: