צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף כט:
רש"י ד"ה דלאו בר הרצאה כו' בא בעבירה הוא כו' כצ"ל. ובד"ח נדפס נ"א ושיבוש הוא:
ד"ה ולא בקרבניך חטא כו' לשלמו הוא והכי אוקימנא במסכת ר"ה הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה מבקשים ממנו כו' כצ"ל:
ד"ה לא יחשב קרי. פי' לא יחשוב כו':
ד"ה ובלבד כו' כמצותו שלא כו' כצ"ל:
ד"ה רבי יהודא כו' כהרצאת כשר כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה מחלוקת בשנים כו' והולכה ואהא דקאמר כו' כצ"ל:
בא"ד וזהו דוחק כו'. פי' דלפרש"י כיון דעיקרא אתי לאשמעינן צירוף כחצי זית ה"ל למיתניה הך בבא דכחצי זית בחוץ כו' לחוד והך בבא דלאכל כזית בחוץ ל"ל:
בא"ד היינו סימן אחד כו' כנ"ל:
בא"ד פ' השוחט גם סובר הכא כו' כצ"ל:
בא"ד דסבר ר"י ישנה לשחיטה כו' פי' דר"י סבר כרבא ולא מטעמי' דלרבא אפילו אינה לשחיטה אלא לבסוף אפ"ה ס"ל לר"י תפוס לשון ראשון ולר"י טעמא דר"י משום דישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף. ואין להקשות לפירוש התוספות מאי פריך לקמן לאילפא מאי זה הכלל הא טובא לאשמעינן אתיא בסיפא דאפילו בעבודה אחת דהיינו בשתי סימנים נמי מחלוקת משום דישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף ולאו קושיא היא כיון דס"ל דישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף והוי מצי לאוקמי דפליגי נמי אפילו בסימן אחד בתחלתו וסופו ופריך דילמא זה הכלל אתי לאיתויי אפילו בסימן אחד כיון דישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף אבל אי קשיא לי הא קשיא לי על פרש"י דפי' בשני עבודות היינו שחיטה והולכה ובמסכת מעילה דף ד' מפורש בהדיא דהא דקאמר אילפא מחלוקת בשתי עבודות היינו בשני סימנים כפירוש התוספת: