אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף כט.

דף כח:

גמרא א"ל ר"פ לרבא לדידך שלישי כו'. פי' בשלמא לאביי דאריכות דפ' צו בחוץ לזמנו וזוטי דפ' קדושים לחוץ למקומו איצטריך שלישי דקדושים למקום שיהא משולש אבל לדידך דכולהו מקרא אריכא אייתי א"כ שלישי דקדושים תהיה מאי דרשת ביה אי למקום שיהא משולש תיפוק ליה מקרא אריכא דמיירי נמי בחוץ למקומו:

שם כשהוא אומר אותו כו' כצ"ל. יש מקשים השתא המקריב ל"ל ת"ל מדאיצטריך אותו דבזבח הכתוב מדבר ולא בכהן ע"כ אינו נפסל דאי נפסל בשלישי אותו ל"ל פשיטא דאין הכהן פסיל דהא הכהן לא חטא. אבל שיבוש הוא דאי לאו המקריב ה"א דאותו אתי לאשמעינן דבאוכל מזבחו ליום שלישי הכתוב מדבר דיחזור ויפסול את הזבח אבל במחשב לאכל מזבחו ביום השלישי אף הכהן פסיל מ"ה איצטריך המקריב דבשעת הקרבה נפסל ואינו נפסל בשלישי ואותו אתי דאפ"ה הכהן אינו פסיל:

שם אותו מה ת"ל כצ"ל:

רש"י ד"ה דדמי ליה בזב כו' אדרבא חוץ למקומה עדיף כו' כצ"ל:

בא"ד דאכתי לא קמה ליה ג"ש כו'. פי' והוה מוקמינן ג"ש דעון עון לחוץ לזמנו מטומאה ללאו ואוכליו עונו וגו' אחוץ למקומו דבכרת:

ד"ה אותו א"כ ליכתוב כו' כצ"ל:

ד"ה במחשבה כו' לא משמע להו שעת הקרבה כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה למקום שיהא משולש כו' הא האי שלישי לאו בחוץ למקומו כתיב כו'. אע"ג דלרבא האי קרא בחוץ למקומו נמי איירי עכ"פ תיב"ת שלישי דייק תוספות דזהו חוץ לזמנו כדאמר רבה לעיל שלישי זהו חוץ לזמנו:

בא"ד ועוד דקמשני ה"א שלישי פרט למקום משולש הא האי שלישי בחוץ לזמנו כתיב כו' כצ"ל וכ"ה בס"י והוא כמו קושיא ראשונה דבחוץ לזמנו לא שייך מקום משולש. והגירסא שלפנינו של מ"ו הב"ז אינם מובנים לי. ובד"ח נדפס נ"א ושיבוש הוא:

בא"ד אלא בעבודות מזבח החיצון כו' כצ"ל. ולפ"ז שייך נמי מקום משולש בחוץ לזמנו:

בא"ד גבי ארבעים ושלש של יום הכפורים כו' כצ"ל:

בא"ד שיעמוד המחשב במקום משולש פרט לעומד חוץ לעזרה כו' כצ"ל. גם לפ"ז שייך נמי בחוץ לזמנו:

בא"ד ואימורין אם הכניסם לשם כו'. פי' ואכילת בשר נמי שייך בהיכל שאם הקיפו נכרים שכתבו תוספת לעיל והוי מקום משולש:

בא"ד דאין שום פסול בבשר כו'. פי' בבשר קדשים קלים כיון דנאכלין בכל העיר:

בא"ד וקדשי קדשים אפילו בירושלים כיון דבזה הקרבן שלשתן פסולים כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. פי' קדשי קדשים אפילו חשב לזרוק בירושלים הוה מקום משולש כיון דבזה הקרבן שהוא קדשי קדשים שלשתן פסולים אע"ג דלגבי קדשים קלים לא הוי שלשתן פסולים דנאכלין בכל העיר וגירסת מ"ו הב"ז דבזה המקום לא ניחא ליה ואינו מן הצורך:

בא"ד וכי תימא מידי דהוי אמחשבת הינוח כו'. פי' אע"ג דבחוץ למקומו בעינן שיהא המקום משולש הא חישב מיהא להניח למחר והוי חוץ לזמנו לא שייך מקום משולש לפי' ה"ר י"ט מ"ה פסול נ"ל. ובזה שקטה קושיא מה שיש מקשים:

בא"ד מחשבים בדמן משתשקע החמה כו'. פי' אע"ג דבשרן אינם פסולים אלא אחר ע"ה ולא הוה מקום משולש:

בא"ד ופי' זה לא יתכן כו'. גם לקמן בפ"ב לא יתיישב פי' זה:

ד"ה וכיון שראו סתרו כו' וקשה דאין זה קרוי חזקת טהרה כו'. פי' אע"פ שמנו ד' או ה' ימים בטהרה עדיין היו אסורים במגע ובתשמיש עד שטבלו מ"ה כתבו תוספות דמיירי בשביעי שלהן ולאחר שטבלו דהיה מותרים בכולן אפ"ה אם ראו אח"כ מטמאים למפרע:

ד"ה ואין מאחר כו' דאיצטרך קרא דלא ירצה כו' כצ"ל. ורש"י ע"ב כתב הטעם דס"ל כיון שהביאן בעבירה דלאו לירצו עיי"ש ד"ה בלאו כו':

ד"ה נפקא לן כו' איכא למימר שהוא לשון חשיבות כו'. פי' אי לאו אותו הוה מוקמינן האי לא יחשב ללשון חשיבות שלא יחשב עוד לכהונה ויפסל מ"ה איצטרך אותו:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה