צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף כו.
גמרא הצורם אוזן הפר כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ה"ג חתך ואח"כ שחט כשירה בעלת מום קמקריב אלא כו' כצ"ל:
ד"ה ומשני אמר ר"ח כו' חותך באבר עד שמגיע כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה ש"מ דם כו' דם היא ונ"מ שחייבים כרת על אכילתו דאי לאו דם הוא ובשר נמי לא הוה אהיכא חייל כו' כצ"ל. וכ"ה בס"י ובד"ח נדפס בצדו נוסף על גירסא זו ואינו מן הצורך:
ד"ה דילמא כי אמרה רבי אלעזר כו' כצ"ל:
ד"ה והכניס ראשו ורובו בצפון וקיבל כאלו נכנס כולו כדק"ל כו' כצ"ל:
ד"ה הכניס ראשו ורובו כאלו כו' בשמעתי' אבל גבי הכנסת צפון לא בעינן כולו שהרי הוא עומד בעזרה הס"ד וכצ"ל וכן הוא בס"י:
ד"ה ונתנה וקבל כו' ושחט כשירה דשחיטה כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה ש"מ דם המובלע כו' דהא דקי"ל כו'. אבל לפי הגירסא שלפנינו ברש"י ש"מ דם המובלע באיברים דם הוא וכרת נמי ליחייב לא קשיא מידי דבאמת פריך הכי דש"מ מכאן דדם הוא לפ"ז כרת נמי ליחייב ואנן קיי"ל דדם האיברים בלאו ולא בכרת:
ד"ה דילמא באלי' כו' ולקמן בפ' כ"ה פי' מייתי סיעתא דאימורים מיפסל ביוצא מפלוגתא דר"י ור"ל ומדיוקא דמיפלגי בבשר ש"מ באימורים לא פליגי לייתי מהך ברייתא דהכא דמפורש בהדיא דאימורי' מיפסל ביוצא:
בא"ד ביוצא התם דא"ר אליעזר אמר ר"י קדשים קלים שיצאת לפני זריקה פסולים ואין חייבים כו' כצ"ל:
בא"ד אבל קשה לר"פ דאמר התם בדעיילינהו לגואי בשעת זריקה כו' כצ"ל:
בא"ד וליכא לפרושי כו' כצ"ל:
בא"ד דמיירי בחזרה קודם קבלה כו'. פי' דאי מיירי שקיבל קודם שיצאתה לחוץ חזרה ל"ל אפי' לא חזרה כשרה ואי קיבל אחר שיצאתה לחוץ קודם חזרה פשיטא דפסולה משום קבלה אלא ע"כ איירי שקיבל אחר חזרה ה"ה בסיפא איירי שזרק אחר חזרה. אבל לרש"י איירי שקיבל גם קודם שיצאתה לחוץ וחזרה לאו דוקא אלא אגב סיפא נקט:
בא"ד וי"ל דה"פ עיילינהו לגואי ל"פ כו' כצ"ל:
בא"ד משום פיגול דזריקה מועלת כו' כצ"ל: