אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף כה:

דף כה.

גמרא את"ל אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי כו'. יש מקשין לשיטת הגאונים ז"ל הוי האת"ל כמו פשיטות האיבעיא דפשטיה דאויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי וכ"כ הרמב"ם בפרק ה' מה' גירושין ומכאן קשה על הרא"ש ונ"י בפ"ק דב"מ דף י"ב והובא בטור או"ח סי' רמ"ג שכתבו דאיבעיא דרבא באויר שאין סופו לנוח כו' ולא איפשטיה ופסקו דהמע"ה הא איפשטיה בכאן דלאו כמונח דמי ודוחק לחלק בין אויר כלי או אויר חצר ובית עכ"ד. ותמיה לי על מה שאמרו דדוחק לחלק בין אויר כלי או אויר חצר ובית ולא ראה הך סוגיא ערוכה דבמסכת גיטין דף ע"ט ע"ב דמבואר באר היטב שיש לחלק דאמרינן התם שתי חצרות זו לפנים מזו כו' כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה מגורשת כו' מה שאין כן בקופות כו' אפילו הגיע לאויר פנימיות אינו מגורשת מ"ט דהא לא נח כו' ופרש"י ואין מחיצות כלי עשוים לאוירן לשמור דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו מ"ה אפילו מונח בחלל פנימיות אינו מגורשת עד שינוח בשוליו משא"כ בחצר ע"כ וכ"כ הרמב"ם כרש"י והובא בטא"ח סי' קנ"ט רק תוספת והרשב"א והר"ן חולקים על רש"י עי"ש לפ"ז לא קשיא מידי על הרא"ש ונ"י דפסקו כרש"י מ"ה יש לחלק דהכא דאיפשטיה דאויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי באויר כלי ואין כלי עשוי אלא להניח בתוכו והמחיצות אינו עשוים לאוירן מ"ה פשיטא לן דלאו כמונח דמי ומיבעיא לן אפילו באויר שסופו לנוח אי בעינן דוקא עד שינוח בשוליו כמו גבי גט אבל בעיא דרבא באויר בית מ"ה לא איפשטיה דהוי כמו אויר חצר דמחיצות עשוים לאוירן ופסקו כיון דלא איפשטיה דהמע"ה כנ"ל ברור ונכון ומ"ו הב"ז הקשה ג"כ קושיא זו אבל על רש"י תמיה לי דכאן פרש"י בד"ה אויר שאין כו' וכשהגיע דם לאויר דופנותיו עד שלא נפחתו שוליו לא מיבעיא ליה דמשנכנס לתוכן הוי קבלה ושם בגיטין פרש"י דבכלי בעינן דוקא שינוח בשוליו וצ"ע ויש לחלק בדוחק דלענין שלא יהיה הנשפך מן הצואר על הרצפה הויא קבלה בכלי דעכ"פ נכנס הדם לתוך האויר של כלי ולא בא מן הצואר משא"כ בגט נ"ל. ובר מן דין יש לחלק דהכא איבעיא ליה שנפחתו שוליו עד שלא הגיע לאויר הכלי ממילא תכף שהגיע לאויר לא היה ראוי לנוח מ"ה פשיטא ליה דלא הוה כמונח אבל התם גבי איבעיא דרבא משהגיע לאויר הבית הוא ראוי לנוח רק אח"כ יצא בפתח אחר מ"ה לא איפשר:

שם על הזוחלין שקילחן בעלי אגוזים כו'. פי' הברטנורה קליפה חיצונה של אגוזים דהיינו קליפה הירוקה אם עשאה כעין מרזב כו' עי"ש:

רש"י ד"ה וורידין כו' איפשר אלא על אוירו כו' כצ"ל:

ד"ה אי אתה מודה כו' יקבלנו אלא ע"כ אויר שסופו לנוח כמונח דמי וגבי חביות כו' כצ"ל:

ד"ה הווייתן של כו' או קידוש הוי מהוה אותם כו' כצ"ל:

ד"ה הצורם דהוי מום דתנן כו' כצ"ל:

ד"ה בשעת שחיטה כו' כצ"ל:

ד"ה שנשתייר כו' זריקה אבל אם נטמא כו' כצ"ל:

ד"ה הווייתן של כו' או קידוש הוי מהוה אותם כו' כצ"ל:

ד"ה הצורם דהוי מום דתנן כו' כצ"ל:

ד"ה בשעת שחיטה כו' כצ"ל:

ד"ה שנשתייר כו' זריקה אבל אם נמטא כו' כצ"ל:

בא"ד לא יזרוק ורבי כו' כצ"ל:

ד"ה תרגומה כו' כל הוויותיו בשעת שחיטה כו' כצ"ל:

ד"ה שעות פוסלות כו' דכתב בהו בן שנתו כו'. עיין בתוספת דמסכת ערכין דף י"ח ע"ב ד"ה שנתו שלו כו' מה שהקשו שם:

תוס' ד"ה זאת אומרת כו' וצ"ע דמיבעיא ליה בפרק המזבח מקדש גבי כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה