אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף כב.

דף כא:

גמרא לא דקדשי וקדישי מעליותא היא כו' כצ"ל. פי' דאמרת משום דמי כיור קדיש ק"ו הוא שרוחצים במימיו קרבי' הא לאו מעליותא היא והא תני כו':

רש"י ד"ה והא ממנו כתיב אמתני' פריך כו'. ולא רצה לפרש כמ"ש התוספת אהא דמשני בקודח בתוכו פריך דא"כ מאי משני ירחצו לרבות כ"ש דלמא לא מרבה אלא כ"ש בפני עצמו ולא בקודח בתוכו מ"ה פרש"י דקאי אמתני אבל תוספת אזל לשיטתן דפירשו קודח היינו כ"ש בפני עצמו דהיינו כלי קטן ומשני שפיר ירחצו לרבות כ"ש:

ד"ה לנחושת הקשתיו כו'. כלומר דימיתיו לכיור להיות נחושת הכן כמו הכיור הס"ד כצ"ל:

ד"ה אפי' לרביעית נמי כדאמרינן בפ' כ"ה מים שנפסלו משתיית בהמה כו' כצ"ל:

ד"ה למעוטי נתן כו' למעוטי הנך מינים כו' כצ"ל:

בא"ד אין מעלין כיצד מקוה כו' כצ"ל:

ד"ה לא דקדשי ומי כיור ממש קא יליף בק"ו כו' כצ"ל. פי' דבמי כיור גופא רוחצים קרבי קדשים:

תוס' בין שאין בהן רביעית כו' דגרע מנט"י כו'. פי' ומצינו דקידוש חמור יותר מנט"י דקידוש ידים ורגלים במקדש הוה עד הפרק העליון מקום חיבור היד והזרוע ונ"י עד הפרק השני שבאמצע האצבעות כדאמרינן בחולין דף ק"ו ע"ב ובערכין דף י"ט ע"ב:

בא"ד והכא בדהוה ביה רביעית מעיקרא הס"ד וכצ"ל פי' ובשירי טהרה דכשרים כמו לנט"י. אבל קשיא לי מאי פריך ממתני' דלמא ה"ק בין שיש בהן רביעית לכל אחד מהד' כהנים בין שאין בהן רביעית לכ"א אלא ב' רביעית נמי ראוי לד' כהנים כמו גבי נט"י דממי רביעית נוטלים לידים לא' ואפילו לשנים אבל כשיעור ד' כהנים בעינן וצ"ע נ"ל:

ד"ה והא ממנו כו' דאמתניתין פריך דאמר כו' כצ"ל:

בא"ד דתיקשה ליה ממתניתין דיומא דקתני כו' כצ"ל. ועיין ביומא דף מ"ג ע"ב:

בא"ד ונראה דקאי אהאי דמשני בקדוש מתוכו ופריך והא ממנו כו' כצ"ל. פי' דתוספת ס"ל דממנו לא אתי למעוטי שאר כ"ש אלא אדרבה דממנו אתי דאפילו אם מקדשים מכלי שרת בעינן שיהא כמוהו כמו כיור ויהא בו כשיעור ד' כהנים והאיך משני בקודח לא בעינן כשיעור. ונ"ל דלפרש"י נמי לא קשיא מידי דרש"י ס"ל ג"כ דממנו לא אתי למעוטי כ"ש לגמרי ואם עירה ממי הכיור לתוך כ"ש לקדש בעינן שיהיה בכ"ש נמי כשיעור ד' כהנים כמו בכיור ואם היה קודח ותוחב בתוך דופני הכיור ויונק ממי הכיור לא בעינן באותו קודח כשיעור ד' כהנים וכפרש"י בהדיא אבל ממנו אתי לאשמעינן שיהיה דוקא ממי הכיור והכיור מקדש מימיו ולא כ"ש ולפ"ז ממתני' דיומא לא קשיא מידי דהתם מיירי שעירה מן הכיור לתוך קיתון של זהב ובקיתון של זהב היה בו כשיעור ד' כהנים מ"ה היה כ"ג מקדש ממנו אבל על מתני' דהכא פריך שפיר דקתני כל הכלים מקדשים משמע דאפי' לא היה כלל המים בתוך הכיור רק בכ"ש מקדש הכ"ש המים ופריך והא ממנו אמר רחמנא דבעינן שיהא מימי הכיור דוקא וזהו שכתב רש"י אמתניתין פריך דאמר כל כלי שרת ראוים הם לקדש פירוש דראויה לקדש המים כנ"ל ברור ונכון ואקוה שכונתי לדעת רש"י:

ד"ה קודח מתוכו כו' ובקונטרס לא פי' כן הס"ד. פירוש דרש"י גורס בתוכו בבי"ת דמשמע שהיה בתוך דופנו של כיור ותוספת גורסי' מתוכו במ"ם ומשמע שנטל המים מתוכו של כיור:

ד"ה לרביעית אינו משלים כו' וקצת תימא והיה נראה לפרש כו' כצ"ל כגירסת כל הספרים. ופי' התימא דלפרש"י גרע קידוש מנט"י כקושיא דלעיל דלמי כיור משלים ולנט"י אינו משלים ומ"ו הב"ז מוחק תיבת תימא ולא ידעתי למה וקשה לשבש כל הספרים. ויש מפרשים התימא הכי דלפרש"י דלרביעית לנט"י דקאמר דאינו משלים ומסקינא דאתי למעוטי נתן סאה ונטל סאה דהיינו מי פירות וכל משקה שאינו מים אינו משלים לרביעית לנט"י כמו שפי' רש"י במסקנא ומשמע דאסור ליטול ידיו במי פירות לנט"י ובפרק ג' שאכלו דף נ' ע"ב גבי יין עד שלא נתן לתוכו מים דקאמר התם דנוטלים מהם לידים פרש"י בהדיא דשם מים עליו דמי פירות בעלמא מיקרי משמע דמותר ליטול ידיו ממי פירות לנט"י ודברי רש"י סותרים זא"ז וזהו תימא על רש"י ומ"ה כתבו פי' אחר ע"כ דבריהם ומהתימא על הגאונים הב"י וטור או"ח סי' ק"ס שלא מביאים ראיה מסוגיא דהכא דאסור ליטול ממי פירות אבל לענ"ד נראה דדברי רש"י אינם סותרים זא"ז ותימא על הגאונים לאו תמי' היא דהא בלאו הכי יש להקשות על רש"י דפ' ג' שאכלו דמשמע דכל מי פירות ראוית לנט"י הלא גמרא ערוכה בפ' כ"ה דקפדינן אמנא ואחזותה ומשנה ערוכה במסכת ידים מים שנשתנו מראיהם פסולים לנט"י משמע אפילו מראה מים בעינן ומי פירות אפי' מראה מים אין בהם וכן הקשה הרא"ש על רש"י שם וכ"כ תוספת שם ע"כ צריך לתרץ דברי רש"י כמ"ש הרא"ש דיש לחלק דמים שנשתנו מראיהם גרועים ממי פירות גופא שעומדים במראיתם ושם מים עליהם וכן הובא בב"י שם. וכן משמע מתוספת שכתבו בפ"ג שאכלו בד"ה בורא פ"ה כו' וז"ל מכאן משמע דמי פירות כשרים לנט"י ויש לחלק בין הכא ובין הא דאמרינן בפ' כ"ה דאחזותה קפדיתו עכ"ל ולא כתבו החילוק ואפשר שכיונו לזה. ולפ"ז דברי רש"י אינם סותרים זא"ז הא דמפרש רש"י כאן במסקנא דמי פירות אינו משלים לנט"י לאו משום דס"ל דמי פירות אינם כשרים לנט"י אלא משום דלא חשיבי שיעור זוטרא כמו רביעית לבטלינהו המראה דמי פירות ונשתנו מראיתם דמים ע"י המי פירות וגרוע ממי פירות גופא ומ"ה פסולים אע"ג דמי פירות גופא כשרים לנט"י אבל גבי מקוה אע"ג דהתם נמי פוסל בנשתנה המראה חשיבא לבטלה אותה סאה שנתן לתוך מ' סאה כנ"ל ברור כשמש כונת רש"י והמעיין בדברי רש"י יראה בעין שכונתו לזה:

בא"ד דבימי ר"ל כבר בטלו רביעית דמקוה כו'. והא דקאמר ר"פ במסקנא דאם קדח בו רביעית מטבילים בו מחטין וצנורות אע"ג דבימי ר"פ נמי בטלו כדמוכח בפסחים דף י"ז ע"ב גבי משקה בי מטבחייא עיי"ש י"ל כיון דטעמא דבטלו רבנן משום גזירה שמא יטביל מחטים וצנורות בכלי שאין בפיה כשופפרת הנוד כמו שפרש"י התם במסכת נזיר והכא כיון דקדח בדופן המקוה ומהיכשרא דמקוה אתי לא גזרו רבנן וכ"כ תוספת בהדיא במס' חולין דף ק"ו ע"א בד"ה בבת בירתא כו' עי"ש והא דקאמר ר"פ במס' פסחים שם ומים נמי לא אמרן אלא דהוה רביעית דחזי להטביל ביה מחטין וצנורות התם גבי משקה בי מטבחייא אוקמא אדאורייתא וכן פרש"י שם בהדיא נ"ל:

ד"ה למעוטי טיט הנדוק משלים למי מקוה אבל אין מטבילים בו כו' כצ"ל:

בא"ד ולא כמו שפרש"י שם כו'. והמעיין שם פרש"י אפשר לפרשו כפי' התוספת דמה שכתב שם רש"י אשלומי אין בפני עצמו לא כונתו שאם היה הטיט בפני עצמו והמים בפני עצמן אשלומי אשלים ואין מטבילים בטיט שהוא בפ"ע כמו אויר שהיא בפ"ע ושייך לומר יוכיח וגם היה אליבא דכ"ע וק"ל נ"ל:

ד"ה אפילו לרביעית כו' ואינו כן דהתם תניא בהדיא בקרקע כשירים כו'. ולע"ד לאו קושיא היא כלל דהא רשב"א פליג התם וס"ל דאפילו בקרקע פסולים באפסקא בת בירתא וגזר אטו מנא מ"ה כתב רש"י אפילו לרשב"א דס"ל אפילו בקרקע פסולים דגזרינן אטו מנא משמע הא לא נפסלו אפילו במנא כשירים וזהו לכ"ע. אבל אי קשיא לי הא קשיא לי אם היה הגירסא ברש"י כמו שכתבו תוספת דמביא ראיה מפ' כ"ה למה לא מביא ראיה ממשנה שלימה דמס' ידים פ"א המים שנפסלו משתית בהמה בכלים פסולים ובקרקעות כשירים דנשמע נמי מן הדיוק הא לא נפסל כשרים אפי' בכלים. ומ"ו הב"ז רצה לתרץ קושיא זו על רש"י ודבריו אינן ברורים להמעיין שם ואינו מן הצורך להאריך:

בא"ד לא קשיא מידי כו'. פי' דהתם משמע דלכ"ע טובל בהן כל גופו:

בא"ד דהתם במים צלולים כו'. לפ"ז יש לדקדק היכא דייק אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפילו לרביעית נמי ופרש"י מדאמרינן התם מים שנפסלו משתית כו' הא לא נפסלו כשירים דלמא התם מיירי במים צלולים וסרוחי' מ"ה דייקינן מיניה הא לא נפסלו משתית בהמה כשירים אבל טיט הנדוק אפילו לא נפסלו משתית בהמה פסולים לנט"י וה"ה למקוה אא"כ יש מהני שיעורים במס' מקוואות וצ"ע ליישבו כ"כ הר"ש במס' ידים דמחלק בהכי:

בא"ד ויש תימא מנ"ל כו'. ועיין בתוספת דסוכה דף י"ט ע"ב ובהר"ש שם דכתבו דכל הנך שיעורי דהך תנאי בהכי תלו טעמיי' דמ"ס בהאי שותה ומ"ס בהאי שותה ואין שייך לומר נחזי אנן דאין כל הפרות שוות עכ"ל. אבל כאשר כתבתי לעיל צ"ע דמנ"ל זה דלמא במים צלולים בלא טיט אלא שהם סרוחים סגי בהאי שיעורא דלא נפסלו משתית הבהמה אבל בטיט בעינן הנך שיעורא דהני תנאים ולאו טעמייהו שווי':

ד"ה נתן סאה כו' והכא גבי מקוה כתיב במים ומכשרינן במזגו הס"ד וכצ"ל. ובד"ח נדפס נ"א:

ד"ה והא תנא דבי שמואל פירש בקונטרס לא ידענא כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה