צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף יט.
רש"י ד"ה ותיפוק ליה משום כו' והיכי שרי ר"י הס"ד. ובאמת קושיא זו קאי נמי על מתני' דקתני כורך עליה גמי וכפרש"י בעירובין דף ק"ג בהדיא רק דרש"י מפרש אפי' לר"ש דס"ל דלא הוי יתור בגדים נמי קשה משום חציצה:
ד"ה שלש על שלש כו' יתור בגדים כו'. פי' כיון דאיירי שלא במקום עבודה לא שייך חציצה וכן שלש על שלש איקרי נמי בגד והוי יתור בגדים אלא משום דרישא איירי בנימ' אחת ולא שייך יתור בגדים נקט נמי בסיפא חוצצת:
ד"ה לא אמר ר' יהודה כו' בדר' יהודא בר חייא לא פליגי לישנא אחרינא דחוצץ נמי כו' דפליגי לישנא אחרינא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ולר"י דקאמר אפי' צלצול כו' כצ"ל:
ד"ה רבותא היא כו' בבשרה הס"ד:
ד"ה כיון דקפיד עלה שלא ברצונו כו' כצ"ל:
ד"ה לא תיבעי לך דודאי חייצה:
תוס' ד"ה כורך עליה כו' ונראה לפרש גזירה כו'. פי' דגמי אינו מרפא ועיקר איסורא שמא יוציא דם ועביד איסורא בהך גמי ולאו משום גזירה דעביד איסור אחר שחיקת סמני':
בא"ד אלא משמר גמי לפי שהוא מן המוכן כו'. פי' דספוג משמר את המכה ולא מרפא וגמי מותר ליטול שהוא מן המוכן ומדקתני דספוג אינו מרפא משמע דאי הוה מרפא הוה איסורא משום שחיקת סמנים:
ד"ה מאי אריא גמי כו' תימא הא איצטרך לאשמעינן גמי משום כו'. פי' בשלמא אי אמרינן דטעמא דמתני' משום גזרה אטו להוציא דם כמו שכתבו תוס' לעיל וזה הטעם שייך נמי בצילצול פריך שפיר לאשמעינן רבותא טפי דאפילו צילצול במקדש מותר ובמדינה אסור אבל השתא דאמרינן טעמא דמתני' משום שחיקת סמנים וזה הטעם לא שייך בצילצול דלא מסי ואפי' במדינה מותר א"כ מאי פריך לאשמעינן צילצול. ואין לומר דילמא המקשן טעה וס"ד דטעמא דמתניתין משום גזרה אטו להוציא דם ור"י דפליג על ר"י בצילצול במקדש פליג דלא הוה משום חציצה ולא משום יתור בגדים אבל במדינה מודה דאפילו צילצול אסור משום גזרה להוציא דם וא"כ פריך שפיר לתני צילצול דבמקדש מותר ובמדינה אסור דא"כ דעיקר קושיתו דלאשמעינן רבותא דאפילו צילצול במקדש מותר כיון דאמר ר"י דלא אמרו חציצה ויתור בגדים אלא במקום בגדים ובמקום עבודה אבל שלא במקום בגדים לא אמרו יתור בגדים ושלא במקום עבודה לא אמרו חציצה לפ"ז לא הוה צילצול רבותא וחידוש טפי מגמי אלא ע"כ דידע דטעמא דמתני' משום שחיקת סמני' ופריך לשמעינן רבותא דצילצול אפי' במדינה מותר כיון דלא שייך הך גזרה בצילצול הקשו שפיר דאיצטרך לאשמעינן איסורא בגמי במדינה ומשני דאפ"ה פריך דלאשמעינן רבותא דאפילו צילצול לא היה יתור בגדים במקדש והיא רבותא טפי משום דאיירי בכהן ואיסור גמי במדינה לכ"ע נמי אסור:
בא"ד משום לשון חכמים מרפא הס"ד. פי' דמשני דקמ"ל דגמי מסי ולא תאמר היאך אשמעינן מיניה דגמי מסי דהא השתא דנקט גמי נמי נוכל לומר דטעמא משום גזרה אטו להוציא דם ולא מסי מ"ה כתבו דלשון חכמים מי שהוא חכם יבין מכח קושיא דע"כ מרפא משום שחיקת סמנים דאי משום גזרה אטו להוציא דם ליתני רבותא טפי צילצול אלא ע"כ דמרפא. ובמסכת עירובין תירצו כה"ג ומ"ו הב"ז כתב דתירצו בע"א והמעיין שם יבין נ"ל:
ד"ה תפילין מהו כו' ייתור בגדים אפילו דראש כו' כצ"ל:
בא"ד הא דתניא אינן כו' כצ"ל:
בא"ד כי אם שאינן משום יתור בגדים כו' כצ"ל: