צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף יח:
גמרא מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס כו'. יש לדקדק דקארי ליה מאי קארי ליה הא בהדיא קתני בהך ברייתא דלעיל דאשר תכסה בה מרבה לבעלת ה' ונ"ל לישב דהכי פירושא דהך סוגיא דהא בלאו הכי יש לדקדק מנ"ל להתלמוד לאוקמי ב' הברייתות כתנאי ופליגי דילמא הך ברייתא דתני ולא בעלת ה' היינו בה' כנפות אבל בד' חייבת וכן פי' הרא"ש וסברא זו כתב מ"ו הב"ז אלא נ"ל דבאמת הך ברייתא דתני ולא בעלת ה' היינו בה' כנפות אבל בד' חייבת ומרבה מאשר כדלקמן רק ר"י דאוקמי כתנאי סובר דע"כ ברייתא דלעיל דמרבה ה' היינו אפילו בה' כנפות ופליג אאידך ברייתא דקאמר ומה ראית לרבות בעלת ה' ולהוציא בעלת ג' כו' תיפוק ליה אי מרבינן בעלת ה' אפשר לקיים השני מקראות דאשר תכסה אתי לרבות אפילו בעלת ה' חייבת בד' כנפות אבל אי מרבינן אפילו בעלת ג' אי אפשר לקיים על ארבע כנפות אלא ע"כ דס"ל דאשר תכסה מרבה לבעלת ה' בה' כנפות ומ"ה פריך שפיר ומה ראית כו' דהשתא נמי אי אפשר לקיים שני המקראות ומשני מ"ה מרבינן ה' שיש בכלל ה' ד' והשתא קאמר שפיר מאי לאו בהא קמפלגי דתנא דס"ל דאשר תכסה מרבה לבעלת ה' בה' כנפות היאך מקיים על ד' כנפות כסותך אלא ע"כ ס"ל דכמאן דליתא דמי וליכא אלא ד' ומשני דס"ל דכמאן דאיתא דמי ורחמנא רבי:
שם פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתן יהיה על מתניהם לא יחגרו ביזע אמר ליה כו':
רש"י ד"ה מקורעי' כו' דלאו בגד הראוי הוא דבעינן כו' כצ"ל:
ד"ה וליטעמך דילפת כו' ממשמעות' דקרא חוטן כפול ששה מי משמע ליה מקרא הס"ד וכצ"ל:
ד"ה בגדים שנאמר כו' יש מהן למצוה כו' ולאו ממשמעות' אתי ויש מהן כו' כדמפרש ואזיל כו' וכצ"ל:
בא"ד בדבר שזורי' כו' כפול ששה כדאמרינן ויליף ליה לעכובא הס"ד וכצ"ל והד"א:
ד"ה כשהן חוגרי' כו' עבודה הס"ד:
ד"ה למטה כו' מקום שנכפל ונופל כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה ואידך אשר כו' ומיהו קשה אההיא דמנחות דלקמן בפ' כו' כצ"ל:
ד"ה והתני' משוחקים כשרים כו' ואמאי צריך ריבוי הס"ד. פי' הא בכל עבודות משוחקים כשרים ומכ"ש בהרמת הדשן. ולגירס' רש"י התם לא קשיא מידי ע"ש דף י"ב ע"ב וכ"כ תוס' שם:
ד"ה ואימא עמרא ה"ר אפרים היה מדקדק דקנבו"ס כו'. פי' וקנבו"ס הוא מה שאנו קורין האנ"ף וכן הוא בפיסקי תוס' מפורש ומאוד יש לחוש לדברי ה"ר אפרים דהא עינינו רואות דהקנבות שאנו קורין האנ"ף מכחיש קרקע מאד ועולה בד בד כדאיתא בפ' המקבל המקבל שדה מחבירו לשנים מעוטת לא יזרענה פשתים משום שזרע פשתן מכחיש הארץ ואם קבלה לז' שנים יזרענה פשתים. ונראה דלכך קראו הכתוב שש ובד שמכחיש את הקרקע עד שש שנים וכל זה עינינו רואות בקנבו"ס שאנו קורי' האנ"ף ע"כ יש לחוש לדבריו ודברי ר"ת דברי קבלה היא: