אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף יז.

דף טז:

רש"י ד"ה ואיכא למיפרך הכי כלומר יש לדרוש ולהחליף ולא נדע כו' כצ"ל:

ד"ה טבול יום כו' ענין לקרח קרחה כו' כצ"ל:

ד"ה ל"ל כו' קמיבעי' הס"ד:

ד"ה במחוסר כפורים כו' וטמא ליכא כו' כצ"ל:

בא"ד לא קמיבעיא ליה מדלא קאמר כו' והך הוכחה שלא לצורך הוא דהא כבר כתב רש"י בדיבור שלפניו הטעם דאטמא לא קמיבעיא ליה וישב ליישב בדוחק נ"ל:

ד"ה קלשה ליה כו' ותו ליכא פירכא דמה הצד כו'. פי' דמחוסר כפורים הוא נגד טמא שאינו מחוסר מעשה שהרי כבר טבל והעריב שמשו ולא הוה הצד השוה שבהן ומ"ה גורס רש"י קלשה ליה טומאתו לשון יחיד דקאי אמחוסר כיפורים לחוד:

תוס' ד"ה טבול יום כו' לא אתי מיניה טבול יום גרידא כו' כצ"ל. פי' הא דדרשינן בפ' הערל וטהרה מכלל שהי' טמאה לטבול יום התם איירי בט"י דיולדת דמחוסרת כפרה שפיר דרשינן מכלל שהי' טמאה קודם הבאת קרבנותיה אבל לטבול יום גרידא דלאו בר כפרה לא אתי על ידי מכלל שהיה טמאה:

בא"ד סבר דאידך תנא דבי ר"י ומוקי ליה כו' כצ"ל:

בא"ד וצ"ל אי לאו קרא כו' כצ"ל:

בא"ד דקליש' טומאתיה תו דרשינן שפיר כו' כצ"ל:

בא"ד לט"י דאיקרי טמא כו' כצ"ל. פי' אע"ג דאי לאו קראי דר"ס לא הוה דרשינן ט"י מוטהר מכלל שהוא טמא אבל בהאי קרא מפורש בהדיא דאיקרי טמא אפי' אחר ביאת מים. ויש ליישב תמי' זו דדרשינן בפ' הערל דף ע"ה ע"א במים יובא וטמא עד הערב וטהר יכול לכל ת"ל וטמא אי וטמא יכול לכל ת"ל וטהר הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה ופרש"י מדלא כתיב ויטהר משמע דאמעיקרא קאי קודם הערב שמשו לפ"ז אי לאו קראי דר"ס הוה דרשינן וטהר ט"י לעבודה דקלישה טומאתו:

בא"ד ולא ילפינן מהדדי אבל וטהרה דכתיב כו'. פי' דהנך קראי דבפ' הערל דבאכילת תרומה וקדשים ונגיעה כתיבי איכא למימר דלענין אכילת תרומה וקדשים ונגיעה איקרו טמא ולא לעבודה מ"ה צריכא קרא אחרינא גבי עבודה ולא ילפינן מהדדי אבל וטהרה דכתיב גבי יולדת סתמא כתיב לטהרה מכלל שהיא טמאה ולא כתיב אי לאכילת קדשים אי לעבודה שפיר ילפינן מיניה מחוסר כיפורים שהיא טמאה לכל בין לעבודה בין לקדשים דאשה כשרה לשחוט ושייך בה חילול עבודה דלכתהלה לא תשחוט כטמא ואם בא' לשאול אמרינן לה דלא תשחוט דמחלל' עבודה כדאמרינן לקמן דטמא לכתחלה לא ישחוט. ומ"ו הב"ז נכנס בדוחק וכתב אם נגעה בבשר ע"ש אבל לשון חילול עבודה לא משמע הכי דבנגיעת בשר לא מחלל עבודה וכאשר כתבתי נכון הוא:

בא"ד ותימא דגבי זב וזבה כו'. פי' דנמי סתמא כתיב כמו וטהרה דכתיב גבי יולדת נילף מיניה דאיקרי טמא לכל מילי:

בא"ד וכי לא נילף ביאת מקדש כו' פי' דאיתקש קדש למקדש:

בא"ד ועוד קשה שהרי קרא כו'. אבל לפי הישוב שכתבתי על תמי' דלעיל מיושב נמי קושיא זו דמקרא דורחץ במים ליכא למילף:

בא"ד ועוד תימא כיון דדרשינן כו'. ותמיה זו גם כן קאי לפי האת"ל הנ"ל דלא ילפינן ביאת מקדש מינייהו:

בא"ד ואין לתרץ נמי דאי לאו כו' והקשה מ"ו מהרש"א שם בסנהדרין וז"ל מה תקנו בזה נהי דמוקמינן חד ריבוי למחוסר כיפורים ולא נילף מיניה ש"מ משום דמחוסר מעשה מ"מ הוה דרשינן וטהר מכלל שהוא טמא לרבות ט"י ה"ה לביאת מקדש כמו דהוה דרשינן מחוסר כיפורים מוכפר עליה וטהרה דאיקרי טמא לכל מילי כקושי' התוס' עכ"ל. אבל לפי דרכנו לאו קושיא היא כלל כיון דקושי' התוס' קאי לפי האת"ל דלא ילפינן ביאת מקדש מינייהו לפ"ז בשלמא מחוסר כיפורים דדרשינן מוכפר עליה וטהרה דסתמא כתיב דמשמע לכל מילי אפילו לביאת מקדש ושפיר הוה ילפינן כקושי' התוס' אבל ט"י אפילו אי הוה דרשינן וטהר מכלל שהוא טמא דכתיב גבי קדשים לא הוה ילפינן מיניה ביאת מקדש מ"ה כתבו תוס' שפיר דאי לאו כו' אלא חד ריבויי' הוה מוקמינ' ליה במחוסר כיפורים דוקא לא בט"י כנ"ל ברור ונכון כשמש והוא נכנס בדוחק ליישב שם ועוד הקשה שם על סוגיא דקרא דמנ"ל לר' סימאי למילף ט"י דמחלל באא"ע לטמא תנהו ענין לט"י אימא תנהו ענין למחוסר כיפורים דמחלל עכ"ל והניח קושי' זו בצ"ע ותמי' לי על הגאון הלז דלא ראה סוגי' דהכא דהא מסיק דמ"ה לא אמרינן תנהו ענין לקרח קרחה כו' משום דפסול בתרומה מחיל עבידה כו' לפ"ז לא מצי למימר נמי תנהו ענין למחוסר כיפורים דנמי לא לא פסול בתרומה נ"ל:

בא"ד משום דבכרת דטומאת כו' כצ"ל:

בא"ד לא להוי בכרת וצריך נמי קרא לרבות טבול יום דמשמע אבל נתחטא והזה כו' כצ"ל. וכ"כ תוס' דברים אלו בלשון תי' אחר במסכת סנהדרין. ומ"ו המרש"א כתב שם דמש"ה כתבו כאן בלשון ועי"ל משום דהקשו כאן דלא ליכתוב בביאת מקדש ט"י ומחוסר כיפורים ובסנהדרן הקשו רק אמחוסר כיפורים אבל זהו דוחק. ובד"ח נדפס נ"א:

בא"ד וקרא ובא השמש וטהר כו'. פי' לתרץ בזה קושי' ראשונה דגבי זב וזבה כו' כתיבי סתמא ול"ל ובא השמש מ"ה כתבו דובא השמש איצטרך גבי אכילת קדשים לטמא שרץ דקיל וה"ה איצטרך קרא דר"ס גבי עבודה לטמא שרץ דקיל נ"ל:

ד"ה גמר חילול כו' חילול חילול מתרומה נימא דפסול כו' כצ"ל:

בא"ד ולא יחללו אמסתברא כל דאיקרי טמא בג"ש כו' כצ"ל. פי' כיון דמחוסר כיפורים מחיל עבודה מטעם דאיקרי טמא לפ"ז הוה בכלל וינזרו ולא יחללו וכאלו כתיב ולא יחללו במחוסר כיפורים גופי' ושפיר יליף חילול חילול מתרומה שהוא במיתה נ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה