צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף יד.
גמרא ואשכחן חוץ לזמנו חוץ למקומו מנ"ל כו' כצ"ל:
שם שכן נוהג בבמה שלא לשמן במאי נוהג כו' כצ"ל: ומ"ו הב"ז מוחק כל זה וקשה לשבש כל הספרים. וכן משמע גירסא זו מפרש"י:
שם פסח וחטאת בבמה לא קרבו כו'. אע"ג דסוגיא דהכא אליבא דר"ש ור"ש ס"ל לקמן דף קי"ז ע"א דפסח קרבו בבמה גדולה ואם כן איכא למיפרך מה שלא לשמה שכן נוהג בבמה בפסח יש ליישב כיון דהשתא מיהו בחטאת קיימי' למילף חטאת משלמים וחטאת ליכא בבמה כדאמרינן לעיל דף י' ע"א:
רש"י ד"ה ומשמע הכא כו' לטבול בחטאת כו' כצ"ל:
ד"ה שכן נוהג כו' וחטאת והני לא כו' הד"א:
ד"ה אין מחשבה כו' לבטלה דהא כו' הד"א:
ד"ה אין מחשבה מועלת כו' מתירין ואי ר"ש כר"י סבר כו' כצ"ל:
בא"ד ואולם כו' עזרה ס"ל כו'. פי' דאסור לסדר לחם הפנים באולם כמו בעזרה אבל להקטירו אסור באולם אע"ג דבעזרה מותר:
ד"ה ה"ג ואת"ל הולכה כו' שלא ברגל היא הס"ד:
ד"ה יזרקו הכהנים את הדם מידם מידם של שוחטים כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה מודה היה כו' דכי אמר פיגול מהימן כו'. פי' משום דמנא ידענא והכתיב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד אלא משום דכהן מהימן:
בא"ד בפרק הקומץ זוטא כו' וכן איתא לקמן בפ' ב"ש דף מ"ד ע"ב:
בא"ד ולא נהירא הס"ד. עיין בפ' ב"ש שם בתוספת ד"ה בדבר הנעשה כו' מה טעם דלא נהירא:
ד"ה ומה שלא כו' נוהג בד' עבודות תאמר כו' כצ"ל:
בא"ד פריך לעיל דף ד' ע"א:
בא"ד בעלים דלא הוי פיגול אלא בזריקה כו' כצ"ל:
בא"ד ופוסל בפסח בזביחה או כו' כצ"ל דילפינן מתכוסו:
בא"ד וי"ל דשלא לשמן יוכיח. פי' דאין לו חומרא זו דפוסל בכל הקרבנות בד' עבודות ה"ה בפסח:
ד"ה הג"ה תוך עזרה כו' או ע"ג דף דלא עדיף מאויר כו' כצ"ל. פי' אף ע"ג דהתם אין הפסק בין בהמה לרצפת עזרה אפ"ה פסול מכ"ש ע"ג דף דאיכא הפסק:
בא"ד דהשתא ירדו כו'. פי' מעל הרצפה ירדו:
בא"ד וצ"ע דלקמן מבעיא להו ירדו מהו שיעלו ועוד י"ל כו' כצ"ל. ויש גורסין וי"ל דשחט על הרצפה ואח"כ נתן על הדף וגירסא זו אינו מן הצורך וגם אינו נכונה גירסא זו שכבר כתבו תירוץ זה ונ"ל דהכי פירושא דהשתא דמשני דבכל הפסולים קרי ירידה אפילו מעל רצפה ולא יעלו אם כן צ"ע לקמן דמבעי' להו בקדשי קדשים ששחטן בדרום אם ירדו מהו שיעלו מאי תיבעי להו הא שחיטת דרום גרוע משאר פסולים כמו שכתבו תוספת לקמן ובשאר פסולים אמרינן דאם ירדו אפילו מעל רצפה לא יעלו מכ"ש גבי שחיטת דרום בשלמא לרבנן דלא משכחת עליה וירידה אלא מעל גבי מזבח מבעיא להו אם משלה בהן האור וירדו מהו שיעלו ובשאר פסולים דלא יעלו מיירי בשלא משלה בהן האור וכ"כ תוספת לקמן בפי' דמיירי בהכי אלא אליבא דר"י דאפי' ירידה מעל רצפה הוה ירידה לגבי שאר פסולים ולא יעלו מכ"ש בשחיטת דרום ומאי מבעיא להו ממ"נ אם לאחר שחיטת דרום נתן על הדף הוי ירידה כמו שאר פסולים ואם לא נתן על הדף לא הוי ירידה ולא משכחת ירידה ביה ואם שחט ע"ג דף נמי הוי ירידה ונכון הוא:
בא"ד ותו דלשון אם כו' כצ"ל: