צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור
דף יג:
גמרא הא ר"ש כו'. אע"ג דמודה ר"ש בהולכת חטאת הפנימיות דאי אפשר לבטלה והוי עבודה היינו ליפסול אבל אינו מפגל להתחייב כרת על אכילתו והכא לא מפגלת תנן נ"ל:
רש"י ד"ה לא קשיא הא דמקרבי שפיכת כו' כצ"ל:
ד"ה מצדה תברא כו' ותו לא כו'. פי' אבל לא טבילת אצבע שאינו נוהג בשלמים:
ד"ה אף אנן כו' עבודות אם חשוב ע"מ כו' כצ"ל:
ד"ה בשלמא קומץ כו' דהיינו בשוחט כו' כצ"ל:
בא"ד מן הבשר שהם שיריים אף זה כו' כצ"ל:
בא"ד קומץ מתוך שיריים וכן שאר ב' עבודות דהא דמפגל כו' הד"א וכצ"ל. פי' כיון דילפינן מנחה מהיקש דזבח לענין פיגול צריך להיות הד' עבודות דמנחה דומיא דד' עבודות דזבח:
תוס' ד"ה ע"מ לשפוך כו' וההוא דעל הרצפה הולך לאיבוד כו'. פי' דאין מצוה לאוספו:
ד"ה הג"ה תהי בה ר"ל כו' בהולכות חטאות הפנימיות הס"ד וכצ"ל. פי' אף ע"ג דלא למדו אלא משלמים ובשלמים מכשיר ר"ש בהולכה: