אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף יג.

דף יב:

גמרא דיקא נמי כו'. ולע"ד האי דיקא נמי שלא לצורך הוא דמהיכא תיתי לומר דמתניתין איירי במחשבת פיגול כיון דלא אידכר כלל במתני' מפיגול רק דס"ד דהמקשה דר"ע איירי במחשבת שלא לשמה כדפרש"י בד"ה לא עשה כו' וגם במסקנא לא חיישינן להאי דיקא כמו שכתבו תוספת ויש ליישב בדוחק:

רש"י ד"ה אשם נמי כו' בשלא כו' כצ"ל:

ד"ה והקריבו דכתיב כו' אומר כו' או אינו כו' הד"א:

בא"ד לזריקה דהאי ל' הקרבה כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

בא"ד משמע דהיינו כו' הד"א:

בא"ד מאהל מועד כו'. פי' אלא מסיני כמ"ש ויקח חצי הדם וגו':

ד"ה דיקא נמי דתנא דמתני' כו' כצ"ל:

בא"ד פיגול הס"ד ואח"כ ד"ה אלא בזריקה במחשב בשעת זריקה כו' הד"א:

ד"ה לא קשיא כו' אלא במחשב בשעת שחיטה כו'. ולפ"ז היה יכול לשנות דר"ע נמי איירי במחשבת שלא לשמו וכשחושב בשחיטה על הקבלה שלא לשמו מ"ה לא מהני אפי' לר"י דס"ל דמחשבי' מעבודה לעבודה דוקא כשחישב בשעת שחיטה על הזריקה ולא על הקבלה דיליף מפיגול וכ"כ תוספת לעיל דף ט' ע"ב ומתני' איירי כשחישב בשחיטה על הזריקה שלא לשמו. ואפשר לומר משום דהא דלא פסלה בשלא לשמו כשחישב בשחיטה על הקבלה דיליף מפיגול ניחא ליה לאוקמי' בפיגול גופא ולחלק הכי נ"ל:

בא"ד אכילת מזבח דאיתרבי בהדיא כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה אתה אומר כו' בקבלה ולא בהולכה כו'. פי' בקבלה והולכה לא תיפקה מכלל קבלה ולא בהולכה לחוד:

ד"ה בכהן כשר כו' וקשה דהא נפקא לקמן כו' ונ"ל דלאו קושיא היא כלל דאי לאו ג"ש והוה ילפינן מקרא דאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים וכיון דאיתרבאי מזרות לא הוי שמעינן קבלה מיניה דבעינן בגדי כהונה כיון דזר ילפינן מועבדתם עבודת מתנה ולא שיש אחריה עבודה וכן משמע בהדיא במסכת סנהדרין דף פ"ג ע"א דהא בהא תליא דמ"ה מחוסר בגדים בקבלה ליכא משום דאיתרבאי מזרות וזר בקבלה כשר מ"ה איצטריך ר"ע גז"ש בקבלה נמי בעינן בכ"ש ע"ש בסנהדרין ונכון הוא:

ד"ה דיקא נמי כו' גבי כל הנישום דמים באחר הס"ד והוא בפ"ק דקידושין ובפ' הזהב:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה