אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף ה.

דף ד:

גמרא רמי ר"ל על מעוהי ועיין בתוספות במסכת גיטין דף מ"ו ע"א ד"ה כרסי:

רש"י ד"ה הכי גרסינן כו' ופניו למטה כלפי קרקע הס"ד וכצ"ל:

ד"ה מודינ' לך כו' חוץ מחטאת ופסח מיהו אשם דלא אתי כו' כצ"ל:

ד"ה מחלוקת וסייעתא דאיכא כו' הס"ד:

ד"ה שכן כו' דאשם נמי כו': ומה שכתב רש"י במס' נדה ד"ע ע"ב דאשם לא בעי סמיכה היינו אשם מצורע לא בעי סמיכה כשאר אשמות בשתי ידיו אלא באקופי ידא דלאו דאורייתא:

תוס' ד"ה הגה"ה מצינו כו' אלא שנתחייב הקרבן מחיים כו' כצ"ל:

בא"ד אטו מי ילפינן מיניה בכל מקום כו'. פי' כגון סמיכה או הנך ד' דברים דהזבח נזבח דכשרים לגמרי ולא ילפינן מבאין לאחר מיתה ה"ה ש"ק וש"ב:

בא"ד ושינוי בעלים מדמין דהוי כבאין לאחר כו' כצ"ל. פי' דש"ק נמי הוי כמו שאין לו בעלים אם שחט עולה לשם שלמים והאי אינו חייב שלמים הוי כמו דאין בעלים להאי שלמים:

בא"ד והוי כאין לו בעלים הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה ועלתה ומת' לא כו' אבל היא אם היותה חייב יכולה כו' כצ"ל:

בא"ד ועלתה לה כו' כצ"ל.

בא"ד שכל חטאת קודמת לעולות אפילו כו' כצ"ל:

בא"ד במצורע דוקא משום כו' כצ"ל:

ד"ה אשם לא ליתי כו' לא איצטרך מוצא שפתיך אלא לאשם כו'. פי' אע"ג דאיירי בנדר ונדבה נימא באם אינו ענין לשאר קדשים דלא צריכה תנהו ענין לאשם נ"ל:

ד"ה הא שאר כל הקדשים כו' ואם תאמר כו'. ונ"ל ליישב דהא חטאת ילפינן מהיקישא דזאת התורה למצוה ולעכובא ילפינן מתיב"ת לחטאת דג"כ מיותר כדאמרינן לקמן ולפ"ז אי לאו אותה הוה ילפינן ממוצא שפתיך שאר קדשים שאינם באים בנדר ונדבה דלא לירצו למצוה וחטאת בכלל דג"כ אינו באה בנדר ונדבה ומתיבת לחטאת הוה ילפינן לעכובא בחטאת ומהיקשא דזאת התורה הוה ילפינן אשם מחטאת ג"כ לעיכובא וליכא למימר לא ליכתוב עיכובא בפסח ולילף מהיקישא דהא פסח לא כתיב בהאי קרא דזאת התורה מ"ה איצטרך אותה לאשמעינן דוקא חטאת שלא לשמה פסולה אבל שאר קדשים אפילו אשם כשרה כצ"ל:

ד"ה תודה יוכיח כו' את המזבח שלמים לא אתו בנדבת צבור כו' כצ"ל ועיין בת"כ שם. פי' מ"ה לא פריך מה להצד השוה שבהן שבאין בנדבת צבור נ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה