אור ברסלב

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

דף ב.

הקדמת הרב המחבר צאן קדשים

רש"י ד"ה כל הזבחים שנזבחו כו' כצ"ל:

ד"ה הפסח בזמנו כל זמן כו' כצ"ל וכ"ה בס"י והשאר אינו מן הצורך:

בא"ד כשלמים ואמרינן כו' כצ"ל:

ד"ה שחטן כו' ומפרש להאי כשרין כשרין ולא עלו קאמר ובנמוך הוא דפליגי דלשם כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. ובד"ח נדפס נ"א ואינו מן הצורך גם לשון מפרש משמע אליבא דמסקנא:

תוס' ד"ה כל הזבחים כו' לא מישתמעא כלל שינוי בעלים כו'. פי' דקתני שנזבחו שלא לשמן ושינוי בעלים לא שייך בזביחה ולא תימא מתני' דקתני שנזבחו היינו שנזבחו על מנת לזרוק שלא לשמן ובשינוי בעלים נמי איירי מ"ה כתבו תוס' דלישנא דלשמן משמע שינוי קדש פי' וקאי על כל הקדשים ששינה אבל אי קאי על שינוי בעלים הל"ל שלא לשמו:

בא"ד וכולהו מתניתין כו'. פי' כולה מתני' דהך פירקין:

בא"ד ולהכי נמי לא מפרש בפירקין הנך ד' כו' כצ"ל:

בא"ד ומיהו רבה כו'. כוונתו בזה דלא תיקש' לרש"י דמפרש אמתניתין דלקמן ולא פירש דסמיך אמתני' דהכא ושלא לשמן משמע בין שינוי קדש בין שינוי בעלים מ"ה כתבו דרבא ור"א לא מוקי לה הכי התם ורש"י מפרש אליבא דכ"ע:

בא"ד וא"ת והא בפרק כו'. פי' דקאי על תירוץ ראשון דסמיך אמתני' דלקמן וכוונת התוספות דלקמן משני דיליף שינוי בעלים מובשר זבח תודה וגו' באם אין ענין ומסיק דתרתי ש"מ והשתא דדריש לקמן שינוי קודש מקרא אחרינא לילף שינוי בעלים מהאי קרא דפירקין באם אין ענין ודוק:

בא"ד ומ"מ שפיר דריש כו'. פי' דלא תקשי מנ"ל דבזביחה נמי בעינן לשם הנך ד' דברים כיון דקרא דהתם מיירי בהקטרה (מ"מ) [צאן קדשים: מ"ה] כתבו דמ"מ דריש:

בא"ד שם זבח ולשם זבח כו' כצ"ל:

בא"ד הוא הדין שאר ד' דברים כו' כצ"ל. דלשינוי בעלים לא צריכא להיקישא וק"ל:

בא"ד בכל הנך ד' דברים כו' כצ"ל ובד"ח נדפס נ"א ושיבוש הוא:

בא"ד משום דשינוי בעלים לא שייך כו' כצ"ל והשאר יש למחוק וכ"ה בס"י:

בא"ד בדיבור הזבח נעשה שלא לשמה:

ד"ה לשם גבוה כו' אלא בחדא. משמע דלא מספקא אלא בחדא כגון בגבוה אבל בנמוך כו' כצ"ל ובד"ח מ"ז ואינו מן הצורך:

בא"ד טעמא דשמעון בגמרא כו' כצ"ל:

בא"ד במורם מהם כו' כצ"ל:

בא"ד מ"מ שייך חילול משום פסח וליכא למימר דילמא הא דקאמר בנמוך מהם מתחללים נמי משום פסח וחטאת נקט' דבפסח וחטאת לא שייך לחלק בין גבוה לנמוך דמ"מ פסולין:

ד"ה ואסור לשנויי כו' גבי שאר שלמי נזיר כו'. ותמיה לי על מ"ו הב"ז דמוחק התם גבי שאר שלמי נזיר הגירס' כשרים ולא עלו ומתוספות דהכא מוכח דגירס' נכונה היא:

ד"ה קרי ליה כו' אלמא קרי לנדבה כו'. פי' דבפ"ק דנדרים ד"ט מסקינן דפליגי נמי בנודב ור"מ ס"ל דטוב מזה ומזה שאינו נודב כל עיקר אע"ג דכתיב אשר לא תדור אלמא קרי לנדבה נודר ומדי דברי בו זכור אזכרנו ישוב נכון על קושי' מה ששמעתי שמקשי' על רש"י דשם פרש"י בד"ה דילמא כו' אבל בל תאחר לא דכל היכא דאיתא כו' ומסוגי' דר"ה משמע בהדי' דבנדבה נמי עובר משום בל תאחר ולא אמרינן היכא דאיתה כו' ולכאורה קושיא עצומה היא על רש"י אבל אחר שעיינתי לאו קושיא היא כלל דהתם קאמר דבנדבה עובר אבל תאחר אע"ג דכתיב כי תדור נדר וגו' ילפינן ג"ש נאמר כאן נדר ונאמר להלן אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו ומההוא קרא דמוצא שפתיך וגו' לא ילפינן דאפשר דקרא אתי להך דרשא דהכא אם כמה שנדרת כו' ואם לאו יהא נדבה אבל רש"י פי' התם לפי דס"ד דר"מ לא פליג על ר"י בנדבה וס"ל דמותר לנדוב וכל היכא דכתיב נדר נדר דוקא ולא נדבה ה"ה לאו דבל תאחר נדר דוקא כתיב מש"ה כתב רש"י אבל בל תאחר לא כו' ובזה גם כן נסתלק תמיהת התוס' בר"ה ע"ש:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה