אור ברסלב
צאן קדשים על זבחים הקדמת הרב המחבר צאן קדשים

צאן קדשים על זבחים· רבי אברהם חיים שור

הקדמת הרב המחבר צאן קדשים

אמר הצעיר חיים בא״א מ״ו החסיד מוהר״ר עוזר זצוק״ל שנקבר בעה״ק ירושלים תוב״ב מעיד אני עלי שמים וארץ שכל היגיעות והטרחות שיגעתי וטרחתי להביא ספר הנחמד הלז לבית הדפוס לא היה כוונתי ח״ו ליהורא או להחזיק גדולה לעצמי או משום הנאת ממון קרדום לחפור בו רק בהיותי על מכוני בק״ק הילדסהיים בא צדיק א׳ לבית מלוני ה״ה ש״ב התורני הרבני מוהר״ר מרדכי חתן אב״ד דק״ק זאלקווא נכד הגאון א״א זקיני מוהר״ר חיים שור זצוק״ל בעל המחבר תורת חיים ומצאתי בפי אמתחתו ספר מכ״י א״א זקיני הנ״ל על סדר קדשים ושם מצאתי בכ״י וז״ל אני וחבירי הגאון המפורסם מוהר״ר מרדכי אשר היה אב״ד בק״ק בערזאן הסמוך לק״ק לבוב אספנו ישיבה אנשים גדולים ומופלגים חריפים ולמדנו אתם סדר קדשים עד גמירא ותיקנו כל הקמשונים וכל הטעיות שנמצאו בסדר זה גמרא רש״י ותוס׳ וגם איזה חדושים בארנו לזכות בו הרבים עכ״ל. וכראותי הספר הל״ז וקריתי בו ושניתי בו וראיתי כי חיים הם למוצאיהם כי מוצאו מצא חיים כי ממנו תוצאות חיים וראה זה מצאתי דאתי לידי משמע וזהו משייורי הברכה אשר השאיר אחריו א״א זקיני זצוק״ל הנ״ל. אולי הניח לבניו להתגדר בו וכעת שהקרה ה׳ לפני באר מים חיים בכסף מלא ובמנא דכשר למקני ביה קניתי אותו והוספתי יותר על החומש חומש מלבר כאשר יעידון ויגידון על זה אנשי אמת והמפורסמת אינם צריכי׳ ראיה ואחר שבא לידי אמרתי מצוה שבא לידך אל תחמיצנה להקים שם הארי החי בארצות החיים יהיו שפתותיו דובבות פעולת צדיק לחיים:

בכן פניתי מכל עבודות (קבלתי) [וקבלתי] עלי מלאכת עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד הוא אהל הקדשים וכבר הוקם המשכן משכן העדות עדות היא לישראל אשר הוקם ע״פ הגאון המפורסם אב״ד ור״מ מוהר״ר שמואל קיידנאוור בס׳ ברכת הזבח שלו על סדר קדשים ואיזן ותיקן באר היטב כל הקמשוני׳ והטעיות הנמצאים בסדר הל״ז רק שספר הנחמד צאן קדשים אשר חיבר א״א זקיני זצוק״ל הוא קודם שנתחבר הס׳ ברכת הזבח וזה כמה שנים אשר יגעתי וטרחתי ונדדתי שינה מעיני אני ובני התורני מוהר״ר עוזר נר״ו ובררתי בין שניהם כא׳ טובים ובאלו הכל מודים שאם הוזקקו זה לזה אין מעכבי׳ זא"ז טובים השנים אחוז מזה וגם מזה אל תנח ידך כי ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ועיניכם תחזינה משרים הלכה מלובנת מחוורת ומוגהת על בורי׳ ועם היות כי ראיתי אחרי רואי דלפעמים יפה כח הרב הגאון א״א זקיני זצוק״ל מהגהותיו של הגאון המחבר בעל ברכת הזבח כבר נודע לבקיאים בדרכי העיון כי בדברים העיונים שאת פני קדמון לא טוב והרשות נתונה מטעם רבותינו עצמם האוהבים את האמת יותר מכבודם אשר באופן זה ירבה למעלה. וכן מי כהחכם יודע פשר דבר והמעיין הראוי להכריע יבחר ויקרב יען יתרון והעדפת האחרון על הקדמון בדבר העיון הוא מטעם היותו תמיד הולך ומוסיף חבל לחבל דבר דבור על אופניו דאי לאו דתקנינהו אנשי כנסת הגדולה לא הוה לן רשות להגיה״ם מי חכם וישמור אלה כי ישרים דרכי ה׳ ודרכיהם דרכי נועם נכוחים למבין לאור ביאור החיים כי מרפא לשון עץ חיים היא למחזיקים בה ובעלי חיים אינן נדחי׳ אע״פ שאנו נדחי׳ ובית מקדשנו חרב סדר עבודה לא בטלה היא הלכות סדר קדשים כמו שאמרו חז״ל בסוף מסכת מנחות אמר ר״י מ״ד זאת תורת החטאת זאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כו׳ וכל העוסק בתורת אשם כאלו הקריב אשם ומדי דברי בו זכור אזכרנו לתרץ דתנא דמתני׳ דמסכת זבחים דהתחיל במשנה כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ובפרק ה׳ דמסכת זבחים מתחיל התנא איזהו מקומן של זבחים יש לדקדק הא שחיטה היא תחלת עבודה והוי לי׳ להתחיל ולפרש באי זה מקומן הזבח נזבח ואין ליישב דאי הוי מתחיל בקושי׳ איזהו מקומן הוה קשה האי תנא היכא קאי כמו שפריך במסכת ברכות ובמס׳ תענית זה אינו דלא הי׳ לו להתחיל בלשון קושיא איזה מקומן אלא הכי הל״ל קדשי קדשים שחיטתן בצפון וכו׳ אבל לפי סוגי׳ דלעיל יש ליישב דאיתא במס׳ ברכות ובמס׳ נדרים לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה דמתוך שלא לשמה בא לשמה. ובסוגיא דלעיל אמרינן דלימוד תורת הקדשים הוא כנגד הקרבת הקדשים וזהו דאתי תנא לאשמעינן דלא תימא דסדר קדשים הוא כמו שארי סדרי תורה דיעסוק אדם אפי׳ שלא לשמה ה״ה סדר קדשים יעסוק אפי׳ שלא לשמה מש״ה התחיל דבזבחים הדין שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה והלימוד סדר הקדשים הוא נגד הקרבת קדשים וצריך אתה ג״כ לעסוק בסדר קדשים לשמה ולא שלא לשמה דלא יצא ידי חובתו כמו בקרבנות עצמן וק״ל: ועל הטוב יזכר שמו מה ששמעתי ע״פ סוגיא זו מפי חכם השלם המופלג המאור הגדול מוהר״ר משה חאגיז נר״ו. לאחר ששמע מפי הישוב הנ״ל אמר בזה״ל כדי שלא תהא ביאתי ביאה רקנית נימא בי׳ מילתא בדדמי לי׳ בהא דאמר ריש לקיש מ״ד זאת התורה לעולה וגו׳ כל העוסק בתורה כאלו הקריב עולה וחטאת וכו׳. אמר רבא האי לעולה וכו׳. עולה ומנחה מ"ל. אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא חטאת וכו׳ עי״ש דבאמת הואיל וכל הנחלים הולכים למקור אחד. דהא אפי׳ אליבי׳ דר״ל דאמר כאלו הקריב וכו׳ נפקא מינה דכיון דעוסק בתורה ה״ל כאלו הקריב. והיינו דאינו צריך לעולה. אם כן מאי בינייהו ובפרט לפי פירוש רש״י ז״ל דכתב ז״ל אינו צריך וכו׳ דהכי משמע זאת התורה לעולה. כלומר במקום העולה. למנחה בשביל המנחה. כגון לכם בשבילכם כלומר הת״ת מכפר על עונותינו וכו׳ עי״ש. קשה טובא דהרי פירושא קאמר דהוא במקום א״כ היינו דרשת ר״ל ממש דהוא דאמר כאלו הקריב. ועוד ראוי להבין מאי כולי האי דקאמר רש״י ז״ל כלומר הת״ת מכפר על עונותינו הרי זה פשוט בגמרא דכך אמרו אינו צריך וכו'. ועוד יש להרגיש למה איחר רש״י ז״ל פירוש זה על דבריו של רבא. ולא פירש הכי בדברי ריש לקיש דאמר כאלו הקריב וכו׳ שגם אליבי׳ התורה מכפרת וכו׳. ועוד דקדקתי מה היא יתור תיבת על וכך הל״ל מכפר עונותינו:

אי לזאת אען ואומר דלע״ד מחלוקתם תלוי בענין זה אם אדם שקדמו לו עונות וחטאים קודם שהכניס עצמו לעסוק בתורה אם התורה המאוחרת שלומד עכשיו תועיל לו לכפר עונות ראשונים שקדמו לת״ת. או נאמר דהא דאמרו מגינא ומצלא בין בעידנא דעסיק או לא עסיק בה. היינו דוקא שמכפרת על עונות מאוחרין אבל על אותן שכבר קדמו נימא אנן דלימוד התורה המאוחר אינה מכפרת. ולזה בא רבא ואמר אינו צריך לא עולה וכו׳. דמדאמר אינו צריך. נראה דהא אם לא היה עוסק בתורה היה צריך לעולה ולחטאת על אותם העונות שכבר עלו השתרגו על צוארו קודם שלמד. אבל מאחר שעסק בתורה אינו צריך לחטאת דכבר נתכפר לו. וזה למדנו רש״י ז״ל כמו שדרכו תמיד ללמדינו להועיל בלשונו לשון הזהב דכתב הכי משמע זאת התורה לעולה במקום עולה כלומר שאם היה חייב עולה או חטאת. עתה נתכפר לו. כי עסק התורה עולה לו במקום חטאת ועולה. ומה שכתב אח״כ כלומר התורה מכפרת על עונותינו. רצה לתרץ לנו האי דק״ל מאי בינייהו. לזה אמר אליבי׳ דרבא כלומר התורה מכפרת על עונותינו דלשון על מורה ומוכיח דעל העונות שקדמו התורה הוא דמכפרת. דהרי התורה היא הבאה עליהם אבל לריש לקיש אינו אלא על מקצת עונות דהיינו על המאוחרין. אך לא העונות שקדמו. ולכן לא אמר אלא כאלו הקריב עולה. דרוצה לומר דוקא על העונות שיעשה אח״כ. אבל רבא דקדק מן הכתוב שכתב לעולה וכו׳. דר״ל במקום עולה שכבר נתחייב בה מאשר חטא על הנפש עתה שעסק בתורה אינו צריך עוד לתשלומין ודוק כי ק״ל:

ועוד אפשר לומר עם שנקדים את הנודע בענין הקרבנות דמחשבה פוסלת בהם. לכן ריש לקיש אמר דהתורה היא כמו הקרבן דאם יש בתורה איזו מחשבה רעה. כגון שילמוד שלא לשמה וכיוצא דאז לדעתו אינה מכפרת. והקשה לו א״כ הל״ל זאת התורה עולה. להודיענו שהיא כעולה דמחשבה פוסלת. לכך אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך וכו׳. ופשטיה דקרא רוצה לומר כמ״ש רש״י ז״ל כלומר הוא במקום העולה. אבל לעולם דהתורה גם בזה מעלתה יתירה דהמחשבה שהיא מועלת בעולה. בת״ת אינו כן דהא מצינו שדברי תורה אינם מקבלין טומאה והלא כה דברי כאש וגו׳ א״כ לא נפלאת היא דאין המחשבה פוסלת בה ולא איכפת לן. דכבר אמרו דמתוך שלא לשמה בא לשמה. ולכך למדנו רש״י ז״ל כפי זה הפירוש שאמר רבא שהיא במקום העולה. אבל לא שיש לתורה דינה של העולה. שהמחשבה מפגלת אותה. כי התורה אינה צריכה לשום תנאי אלא העסק בה הוא המועיל ומכפר על עונותינו. אמנם אליבי׳ דריש לקיש כדי שהתורה תכפר מצריך לה תנאי הניתק בעולה דהיינו לימוד בטהרה. לשמו ולשמה לשם גירוסי״ן גמורין. דודאי רבא לא יכחיש דלימוד כזה יהיה מעולה. אמנם מעלתה מצד עצמה. וכעצומו של יום הכפורים המכפר היא ג״כ מכפרת על העבר על ההווה ועל העתיד ודוק בלשון חכמים מרפא שאמרו בפרק בני העיר דכל זמן שיהיו עוסקין בתורה וכו׳ יהיה חשוב וכו׳ ואני מוחל על כל עונותיהם דכללא כייל ותני ללמדינו כחה של תורה שהיא כנגד כולם. הי״ת ברחמיו יזכנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות רצונו כרצונו אכי״ר עד כאן דברי פי חכם חן ימצא חיים. כל הכתוב לחיים וזו היא שיבה וזו היא ביאה מה נמרצו אמרי יושר אמרות ה׳ אמרות טהורות יקרה היא מפנינים מתוק לנפש ומרפא לעצם הפליא עצה הגדיל תושיה לביאור הלכות סדר קדשים מקדשי ה׳ שנתעסק בהם הרב הגאון א״א זקיני זלה״ה עם הרב הגאון מוהר״ר מרדכי הנ״ל זלה״ה הוציאו לאור כל תעלומה אשר העריך לפני המעיינים פתורא דדהבא אתכא דפיזא לאכל בשרא שמנא עיניהם לנוכח יביטו וימצאו סבר לשבר הטעיות שנפלו בסדר זה והחכם עיניו בראשו כמו שדרשו חז״ל והיה אמונת עתך חסן ישועות חכמת זה סדר קדשים ודעת קדושים תמצא ספוני טמוני חכמה מפוארה וסוף דבר עין ראתה ותעידהו אוזן שמעה ותאשרהו וכל מעיין בקי בסדר זה לא זז מחבבו ולא יזוז כי לא תהא שמיעה גדולה מראיה:

כ"ד הכותב וחותם היום יום ה׳ ט״ז כסליו לסדר ולפרט זאת תורת העולה:

תוכן העניינים

צאן קדשים על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה