צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף נד.
תוס' ד"ה ומה תירוש כו' שאינם כלאים ואין מתעשרין כו' כצ"ל:
ד"ה דגן ודגן כו' ודומה דטעות סופר כו' כצ"ל:
בא"ד ש"מ דמודה ר"י כו'. פי' מדלא נקט נמי חטה ושעורה:
בא"ד וחרצן שעורה וחרצן כולה חד כו' כצ"ל:
בא"ד ואפי' לספרים שכתב בהם ושעורה כו' כצ"ל:
בא"ד כתיב לא תזרע כרמך כלאים מלמד שאינו כו' כצ"ל:
בא"ד כלאים להחמיר עליו אפי' מין אחד כו' כצ"ל:
בא"ד מאי קבעי כרמך ל"ל כו'. פי' הא אינו לוקה כלל על שדך כ"א על כלאי כרם:
בא"ד אלא לגמרי בעי למה לי כו' כצ"ל:
בא"ד אלא בכלאי כרם פליגי כו' כצ"ל:
ד"ה ושני מינים כו' בני אדם והא דפליגי ר"א ור"י כו' כצ"ל:
בא"ד שנפלה לתוך מי חטאת כו' כצ"ל:
בא"ד דבילה שנפל במי חטאת כו' כצ"ל:
בא"ד מ"מ שייך לאחמורי טפי כו'. פי' כיון דדבילה נמי פרי הוא:
בא"ד שאני מרבה זרע לוף העליון זרע כו' כצ"ל:
בא"ד מזרע הארץ ולא כל זרע הארץ כו' כצ"ל:
בא"ד עד שבאו (הדובים) [הרובים] ובטלום כו' כצ"ל:
בא"ד אינון (הדובים) [הרובים] תרגמינן ר"ז ור"י בשם שמואל כו' כצ"ל: