צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף נג:
גמ' אפשר (בדרב) [כדרב] יהודא כו'. אין לדקדק היאך מתרץ הקושיא בכך דאכתי תקשה ליעבד כר"י להטיל מום קודם שיצא לאויר העולם שלא יבא לידי תקלה כדפריך לקנינהו לאודנייהו ויש ליישב דמעיקרא פריך לקנינהו לאודנייהו דלא ליתי לידי בכורה ואם לא עשה כן ליקנסהו להצריך נעילת דלת בפניה כמו גבי קדשים ומשני אפשר כדר"י דהא עדיפא ומ"ה ליכא למיקנסיה אם לא עשה תקנה זו בקניית אוזן לכותים ובתקנתא דר"י אין הכל בקיאים נמי לא קנסינן אם לא עשה להצריך נעילת דלת כנ"ל. ועיין בתוספת במס' ע"א (די"ג ע"ב) ד"ה נועל דלת כו' ועיין לעיל (ד"ג ע"ב) בתוספת ד"ה דקא מפקא כו':
שם ויהיו חדש וישן מתעשרין כו'. ליכא למידק דהא איכא למימר תירוש ויצהר יוכיח שאינו כלאים זה בזה ואין מתעשרי' מזה על זה ודוגמא זו הקשו תוספ' לקמן ד"ה ומה תירוש כו' יש ליישב כיון דלא מצינו במעשר בהמה דברים של שנה אחת ואינם כלאים שלא יתעשרו מזה על זה כמו תירוש ויצהר מ"ה ליכא למימר תירוש ויצהר יוכיח:
רש"י ד"ה ואליבא כו' לאשמעינן הס"ד ואח"כ ד"ה לרבות ק"ק כו' ובעמיתו סד"א דהכי נמי דליעשרו הס"ד וכצ"ל:
ד"ה מחרימין כו' אחריתא הס"ד ואח"כ ד"ה מהו דתימא כו' בהמה עומד' לאכילה וכו' כצ"ל:
ד"ה מה מעשר כו' היוצא השדה שנה כו' כצ"ל:
ד"ה מה מעשר כו' ולזה הס"ד:
תוס' ד"ה אפשר כו' פירשתי דלדידן שרי לאקנויי לכותים כיון דלא בקיאין למיעבד כדרבי יהודא הס"ד וכצ"ל ועיין לעיל בתוס' (ד"ג ע"ב):
ד"ה הקדש עלוי כו' דמים. פי' כל דמי שווי' ששלו היא דחייב כו' כצ"ל: