אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף מז:

דף מז.

גמרא לא נצרכה אלא לבא אחריו כו'. אין לדקדק ארישא היא וכהנת היא ולויה כו' הקושי' במקומה עומדת הא כפשוט נמי לא שקיל דהא לא ידע ברי' למאן הוא ולא מצי לשנויי בבא אחריו דזהו נמי פשיטא דהא כל אחת כבר ילדה רק דלא ידעינן איזהו דכהנת איזהו דישראלית אפשר ליישב דלא נקט ואינו בכור לנחלה אלא משום סיפא וברישא אתי לאשמעינן דהוי בכור לכהן:

רש"י ד"ה לא נצרכה כו' אחריו אבל איהו לא כו' כצ"ל:

בא"ד אומר לו הכי והכי קאמר כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה כותבין הרשאה כו' מעולם בנכסי אביו ומתני' כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה הבן חייב כו' נשתחררה מעוברת כו' ותימא כו' כצ"ל. פירוש הא דתנן במתני' בכור לכהן נמי שחייב לפדות את עצמו אע"ג דליכא חיובא באב דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי כמו שכתבו תוספת לעיל ומ"ו מהרש"א מקיים הגירס' שלפנינו תיבת כשר ומפרש דר"ל דמתני' איירי אף בכשר שאינו חלל וזהו דוחק מאי אתי לאשמעינן בזה:

בא"ד דקדושי' גבי מצות הבן כו' כצ"ל:

ד"ה ראשון כו' וקשה דבריש נדה פרק יוצא דופן מפרש כו' כצ"ל:

בא"ד לידה לידה מהתם ור"ש כו' כצ"ל. פי' דגמר ג"ש לידה לידה בכור מאשה:

בא"ד לא מצי ר"ש למילף לבכור לנחלה כו' כצ"ל. פי' אמאי קאמר ר"ש דראשון בכור לנחלה ולא יליף מבכור לכהונה כיון דלא הוי בכור לכהונה דפטר רחם בעינא ה"ה דלא ליהוי בכור לנחלה מ"ה כתבו דגבי בכור אדם דפטר רחם לא כתב לידה ולא מצי למילף בג"ש:

ד"ה וילדו לו כו' פי שנים דהיא מסתבר טפי לאוקמא בבכור כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה