צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף לח:
גמ' דילמא פרי דאלול כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה חורוור כו' בעין הס"ד ואח"כ ד"ה מים שעיניו נוטפות מים הס"ד ואח"כ ד"ה הקבועי' אתרוייהו קאי כו' כצ"ל:
ד"ה בודקין כו' אף ע"פ שנמצא שם החורוור ביום כו' כצ"ל. פי' דמונים לו פ' יום מיום שחזר:
תוס' ד"ה וסימניך כו' וכן נמי צריך לתרץ כו' כצ"ל:
בא"ד יין קתני דם כו' כצ"ל:
בא"ד כוחלין ליארוד ובתוספת' גרסינן להו חורוור במקום יארוד משמע דהכל אחד וחורוור חשיב לקמן מום קבוע ומיהו כו' כצ"ל. ועיין במסכת שבת (דף ע"ח ע"א):
בא"ד חשיב מום קבוע והוא כו' כצ"ל:
בא"ד יותר אע"ג דכשנפגם נמי הוי כו' כצ"ל. פי' ויש לה רפואה ואפי' הכי הוי מום:
בא"ד מיבלת דכתיבא באורייתא והוי כו' כצ"ל:
בא"ד שוחטי' עלה לא כו' כצ"ל: