צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף לח.
רש"י ד"ה אין לו כו' אלא נטמא גבו כו' כצ"ל:
ד"ה כנגדו בכלי כו' ואיכא דאמרי כלי שטף היינו כלי מתכות כו'. פי' דלרש"י א"ד ס"ל דכלי שטף היינו כלי מתכות לחוד ולא כלי עץ משום הכי (מדמי) [צאן קדשים: דחי] רש"י לא"ד אבל תוספת ס"ל דלא"ד היינו נמי כלי מתכות וכלי עץ נמי ומש"ה מיישבו תוספת לא"ד:
ד"ה הילכך כו' במשקין הס"ד:
ד"ה ולא שווי' כו' ואי קשיא אמאי לא גזור בכ"ח כו'. פי' ולוקמי דברי חזקי' אבי עקש בכלי חרס ובמשקה דרבנן ולא להגיה בדבריו:
ד"ה ועצב מייל הס"ד:
תוס' ד"ה אין לו אחוריים לחלוקה כו' כצ"ל:
ד"ה הרי הוא כו' כלי חרס טמא וגבו טהור היינו כו' כצ"ל:
בא"ד ממדת ליטמא כו' כצ"ל:
בא"ד ואינו מטמא מאחוריו כו' כצ"ל:
בא"ד לאשתו נדה כו'. פירוש משמע אפי' יש לו ידים:
בא"ד במסקנא לא צרכינן למימר הכי הס"ד וכצ"ל: