אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף כ:

דף כ.

גמרא לא אמרי' יולדת למקוטעין והכא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה לסברי' אמרי' כו' מאשה הס"ד ואח"כ ד"ה מקצת יום אחרון של גמר חדש חמישי לעיבורה או של טינוף ויולד' בו ביום הס"ד ואח"כ ד"ה ה"ג לגמרי לא אמרי' מקצת היום ככולו הילכך אפילו איתא לן דזעירי כו' הוי שנתו הס"ד ואח"כ ד"ה מאי איכא כו' כצ"ל:

ד"ה חלב פוטר כו' בבית ישראל ולא ראינוה יולדת כו' כצ"ל. פירוש ולית לן למיזל בתר רוב בהמות דמתעברות ויולדות תוך שנתה אפילו הכי אשמעינן דחלב פוטר דודאי טנפה:

ד"ה אלא איפוך כו' טינוף אין כאן כו' הד"א:

ד"ה אני ראיתי גדייה (שמישרה) [שעישרה] כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה חלב פוטר כו' ואפילו לא קיימי לן כר"מ כו' כצ"ל:

בא"ד דלא קאמר היכא אכלינן בישרא כו'. פי' דאנן שפיר אכלינן והקשה מ"ו מהרש"א אמאי לא נימא בההיא דהיכא אכלינן בשרא דחזקה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שלא נשחטה מסייעתו כו' ומיישבו. ולעד"נ דלאו קושיא היא כלל בשלמא הכא מסייע החזקה למיעוטא דחזקה שלא ילדה ומיעוטא נמי חולבת אע"פ שאינה יולדת אבל התם החזקת איסור בחייה משום אבר מן החי מ"מ אינה מסייע למיעוטא לומר שבמקום נקב קשחט והא דהקשו לקמן הא דלא אמרי' סמוך מיעוטא דאין מומחי' לחזקה דבהמה כו' אע"ג דהתם נמי אין החזקה מסייע למיעוטא דאין מומחי' מ"מ מסייע לענין זה דשחיטת שאינה מומחי' לאו שחיטה היא כלל והוי כאלו היא בחייה ובחזקת איסור:

בא"ד להשיא את אשתו כו'. פי' משום דאמרי' סמכינן מיעוטא דגוססי' חיים לחזקת אשת איש:

בא"ד וגם באתריה דרובא מסבלי כו' קאי על הא דלעיל מה שכתבו שהחמירו שם לכתחלה משום חומרא דא"א ע"ז כתבו גם באתריה דרובא מסבלי כו' נמי גזרו לכתחלה משום חומרא דא"א ומ"ו מהרש"א מיישב בע"א ע"ש:

בא"ד דיבמות ליכא חזקה בהדי כו'. פי' שלא היתה עומדת בחזקת זקוקה ליבם:

בא"ד שאדרבה העמד ולד בחזקת כו'. פי' והך חזקה עדיפא טפי דאיכא בהדה חזקת ממון דלא מפקינן מיד הבעלים:

בא"ד משמע דר"י סבר כר"מ כו'. פי' דאמרי' התם (דל"ט ע"ב) הרי אלו אסורין למעוטי מאי וקאמר לרבי יוחנן למעוטי מורייס וגבינות בית אונייקו דאסורים אפילו בהנאה וסתמא כרבי מאיר ע"כ משמע דר"י כר"מ ס"ל ומ"ו מהרש"א מפרש בע"א ומתוך פירושו הקשה קושיא על תוס' ותמי' לי שנעלם ממנו סוגיא דהתם ולפי זה לאו קושיא היא ע"ש גם ראיתי בדפוס חדש נדפס בצדו נ"א ושבוש הוא:

בא"ד דלעולם בעיקר מילתיה דרשב"ג כו' כצ"ל ועיין בהרא"ש:

בא"ד דמשמע דפטר מטעם כו' כצ"ל:

בא"ד ולפ"ז אפשר דרשב"ג סובר כו' כצ"ל:

בא"ד ספיקא הוי ומפרש בפרק רבי אלעזר אם לא הביא אפי' נפל מן הגג כו' כצ"ל. ועיין בתוספת במסכת נדה (דמ"ד ע"ב) ובע"א (ד"מ ע"ב) גירסא זו ותמיה לי על מ"ו מהרש"א שלא הרגיש בזה:

בא"ד אהלכתא דקי"ל כרבנן דלא חיישי למיעוטא כדמשמע בחולין כו' כצ"ל:

בא"ד אלא דרבנן החמירו כו' כצ"ל:

בא"ד ועוד שבכל מקום כו'. פי' בלאו הכי יש להקל באבילות:

בא"ד דאי לא הא כו'. פירוש דגזרינן בהמה אטו אדם:

בא"ד כשהוא בריא יבא לשוחטן כו' כצ"ל:

בא"ד לא נהרג אדם מעולם כו' כצ"ל. ועיין בתוספת דחולין (די"א ע"ב) ד"ה ליחוש כו':

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה