צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף ח.
גמרא ביום טוב והלא בדק אימר לא בדק יפה יפה והלא בדק כו' כצ"ל:
שם כך נתקלל הוא מבהמה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה כל מין שביצי הזכר מבחוץ כגון חיה ובהמה מוליד כו' כצ"ל:
ד"ה לוז כו' פרי אחד כו' כצ"ל:
ד"ה אם מבהמה כו' כל שכן שבהמה נתקללה יותר מן חיה כו' כצ"ל:
בא"ד וחתול נ"ב יום כו' כצ"ל:
בא"ד היינו ארי או אפעה כו'. פי' מדכתיב מכל חית ולא כתיב מחית אלא ע"כ שנתקלל יותר אפי' מארי או מאפעה לפי זה לכתוב מכל החיה ולא ליבעי בהמה ועיין במהרש"א:
ד"ה אלא להכי כו' נתקללה מחיה על אחת ז' כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה תרנגולת כו' חוטרא דלוזא ויש מדרש מקל שוקד משעה שהוא מציץ עד שעה שהוא גומר כ"א יום אף מי"ז כו' כצ"ל:
בא"ד שקדים מתרגם וכפית שגדין עוד אמרי' וינאץ השקד כו' כצ"ל:
בא"ד לעתיד לבא הס"ד ושאר יתור לשון הוא ויש למחוק:
ד"ה ברדלס כו' קמא אמרינן ברדלס זו אפא ואמרינן צבוע זהו אפעא וצבוע זהו אפעא שהרי גיא הצבועים כו' כצ"ל:
ד"ה הקוף כו' חוץ מן הפיל והקוף כו' כצ"ל:
בא"ד המפלת אמרי' לא אמר ר"מ אלא בקרי וקפיפא הואיל ועיניהם כו' כצ"ל:
בא"ד וינשוף דמתרגם כו' כצ"ל:
בא"ד שבעופות ואמר אביי באות כו' כצ"ל:
בא"ד ואי גרסי' קפוף כו' כצ"ל:
ד"ה בנות שוח על משנה דבנות שוח שביעית שלהן שניה פי' כו' כצ"ל:
בא"ד לג' שנים הס"ד ואח"כ ד"ה ויש אומרים מוכססין פרש"י מין בנות שוח כו' ופ"ק דע"א גרסי' מוכססי' ובנות שוח משמע דמין אחר וכן שמו וקשה דבמסכ' דמאי חשיב בנות שוח גבי הקלין שבדמאי כו' כצ"ל. פי' לפי דגרסי' בפ"ק דע"א ובנות שוח דמשמע דמין אחר הוא ופרי חשוב הוא ועי' דיבור זה במסכת ע"א (דף י"ד ע"א) ומ"ו מהרש"א מהפך הגירסא בדיבור זה ואינו מן הצורך ע"ש:
בא"ד משמע דלאו כו' כצ"ל:
בא"ד דנדרים משמע דבנות שבע ותאנים לבנים שני מינין הן כו' כצ"ל:
בא"ד בנות שוח ובנות שבע שני מיני כו' כצ"ל:
בא"ד כדמשמע בשבועות ובנדרים כו' כצ"ל (די"ב):
בא"ד ומסתמא אדם מן היפות כו'. פי' דאית' במדרש דתאנים שאכל אדה"ר איכא דקרי להו בנות שוח שגרמו שוח לאדם ואיכא דקרי להו בנות שבע שגרמו שבע אבילות לאדם ומפ' תוס' דמסתמא מן היפות אכל והא דקרי להו בנות שוח אע"פ שמהם לא אכל שתולין הקלקלה במקולקל ועיין בע"א (דף י"ד) בדיבור זה ותראה שגירסא זו ניחא:
ד"ה ומאי נינהו כו' (עדיין) [עזין] הן כלב בחיות לנקוט כו' כצ"ל:
בא"ד מכוין טפי דהוי אחת לשבע הס"ד וכצ"ל: