אור ברסלב

צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור

דף ז:

דף ז.

גמרא הטמא והני כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה מטמא כו' של טמא הס"ד ואח"כ ד"ה והני מילי מינא דטמא הן שבתוך הטמא היו ודמי לחלב ואף ע"ג דלאו כו' כצ"ל:

ד"ה שמכניסי' אותן כו' מגופייהו מימצי ושרי ור"ש אמר כל שהיה בתוך הטמא טמא הס"ד והד"א וכצ"ל ואח"כ ד"ה הוא דאמר כר"י דטעמא כו' כצ"ל:

ד"ה שרץ העוף טמא משמע הולד ממש בהדיא כו' כצ"ל:

ד"ה אלא שרץ עוף טמא שאי אתה אוכל להכי דייקא כו' כצ"ל:

ד"ה דבש דבורים דבש סתמא קרי ליה כו' כצ"ל:

ד"ה דאזיל בתר כו' לה הס"ד:

תוס' ד"ה תניתוה כו' הא דמשמע לעיל דלסימן נקטיה לא קשה מידי ופירשתי לעיל הס"ד וכצ"ל. ועיין לעיל (ד"ו ע"א):

ד"ה עור הבא כו'. פי' שליא הס"ד וכצ"ל. ומ"ו מהרש"א מיישב גירסא שלפנינו והוא דוחק ע"ש:

ד"ה לא בין כו' ואמו חיה אבל אמו חיה כו' כצ"ל:

ד"ה דג טהור כו' אהלות תנן כלב כו' כצ"ל:

בא"ד כמה תשהה כו' כצ"ל:

בא"ד משנה זו חטה כו' כצ"ל:

בא"ד דשמעתי' אתיא כו' כצ"ל. פי' לר"י מע"ל ולת"ק קודם שיעור שרפה וע' בתו' במנחות (דס"ט ע"א):

ד"ה רוב דגים פי' שקורין הרנג"ש כו' כצ"ל:

בא"ד דגים נפיק אבל מים שהבהמה שותה לחלוחית הגוף מתערב עמהם ובת"כ תניא גבי דגים תאכלו לרבות הטהור שבמעי טמא יכול אף הטמא שבמעי טהור ת"ל אותם ומה ראית' לומר בבהמה שבמעי טמא טמא ושבמעי טהור טהור ובדגים אינו כן לפי שאין גדולין ואין ראיה משם לאסור דג טמא שבלע דג טהור אחר שיצא משום דנקט שבמעי הטמא דלאו דוק' אלא משום טמא שבמעי טהור נקטיה דהא שרינן ביצא לחוץ משום דחשיב עכול וחשיב כעפרא הס"ד וכצ"ל ועיין באשר"י:

תוכן העניינים

צאן קדשים על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה