צאן קדשים על בכורות· רבי אברהם חיים שור
דף ו:
גמרא וחלב דבהמה טהורה מנ"ל כו'. הכי פריך גמל גמל לרבנן את גמל לר"ש ל"ל מאי אמרת סד"א הואיל ואישתרי בבהמה טהורה בבהמה טמאה נמי לישתרי בהמה טהורה גופא מנ"ל:
שם ואימא חלב לחודיה אסור באכילה כו'. אין להקשות לפ"ז הא דאוקמינן במסכת חולין (דף קט"ו ע"ב) ג"פ לא תבשל כתיב ומוקי א' לאיסור אכילה ל"ל תיפוק ליה דחלב לחודיה נמי אסור באכילה יש ליישב דג' פעמים לא תבשל איכא לאוקמי פרט לחיה ולעוף ובהמה טמאה כדאמרי' התם במתני' (דף קי"ג ע"א):
רש"י ד"ה גמל טמא כו' הגמלה וכתיב הוא דמשמע הוא כו' כצ"ל:
ד"ה איבעי ר"ש דלא מישתרי כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה הטמאי' כו' דמייתי עלה הך דרשה כו' כצ"ל:
ד"ה לאסור צירו כו' לא בטיל ומשני שאני ציר כו' כצ"ל:
ד"ה רוטב וקיפה כו' כעיקר דמכאן אתה כו' כצ"ל:
בא"ד בהכי כמו והתעלמת כו' כצ"ל:
בא"ד לאשמעי' דמיחוי כממש כו' כצ"ל:
בא"ד דליהוי שתייה כאכילה כו' כצ"ל: