פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס
מג הערה בענין מקוה.
יש להעיר למאי דמבואר במשנה דמקוואות דאם בא ע"י אדם פסול וע' באריכות בט"ז יו"ד סי' ר"א ס"ק כ"ח א"כ כשיש מקוה אמה על אמה ברום ג' אמות והוא טובל במקוה זה הרי כשהולך למקוה הרי על ידו באו המים למעלה והוא טהור מיד שתחב ראשו במים הרי המים הללו בגובהו מחמת אדם היאך כשר ובשלמא באיכא במקוה יותר הרבה משיעור המקוה י"ל אף דבא ע"י אדם מ"מ נטהר ע"י השקה לשאר המי מקוה אך זה ליתא דמ"מ הרי כשבא למים עד הקרקע ועומד על הארץ הרי בא המים ע"י האדם בגובהו והיאך כשר. והנה לכאורה י"ל דהרי רק גזרה התורה מקוה אמה על אמה ברום ג' אמות וטובל במקוה זה טהור אף שהמים באו בגובהו מחמת אדם כי בזה ל"ש השקה כלל. אך לכאורה אין ראי' די"ל דהתורה אמרה רק דזהו שיעור מקוה אבל לא לטבול בזה עצמו כך ע"י לעשות השקה במקוה אחרת לזה והמקוה הזאת עומד כך וצ"ע בזה כי לא כתבתי כך להעיר ויש ליישב (וע' ביו"ד סי' כ"א סנ"ה דנתמלאו מחמת אדם וה"ג מקוואות כשרה והוא משנה מפורשת פ"ו דמקוואות משנה ג':
עוד הערה במה שנוהגין כשמכשירין המקוה בחלב רואין שיהי' כשיעור ואם יש שיעור מקוה אומרים שכשרה ומוסיפין מים מפלומפ מי שאובין ויקשה. א' מי מצטרף החלב לשיעור מקוה. ואי נאמר דנהפך להיותר היתר כיון דאיכא רוב המיעוט נהפך ז"א דכ"ז שייך סתם משא"כ בדבר שצריך שיעור שיש נהפך וע' מג"א סי' ק"ס סק"ז בשם הרמב"ם לנטילת ידים לא משלים מים פסולים לרביעית ע"ש וע' בס' שער שמעון בסופו דמביא תשובה בשם הגרע"א דנסתפק בזה וע' בשו"ת תורת חסד מהגאון מלובלין סי' ל"ה מזה בשם הגאון מקאליש רח"א וואקס ז"ל בדבר דצריך שיעור ל"ש נהפך עש"ה ע"כ בודאי צריך להמתין שיהיה מים כשרים כשיעור. ב' יקשה באם יש שיעור אומרים שכשר ומותר להכניס בתוכו מים שאובים הא עכשיו עדיין הוא לבן מהחלב ואף דאיכא שיעור מקוה. ממילא אסור לטבול בו והוא שואב בתוכו מים שאובים עדי שיוכשר ע"י מים הללו ומכשיר ע"י שאובין את המקוה שוב ראיתי דזה ליתא דממ"נ כיון דהדין דווקא בג' לוגין שאובין וא"כ המים האחרון דיעשה מזה שהמים יהיו צלולים ואפשר לטבול בו ליכא רק קורטוב מעט ממילא לא מכשיר המים שאובין מג' לוגין רק פחות מזה ושוב אח"כ יוכל לשאוב בו שאובים כמה שרוצה. שיב ראיתי דהעיר בזה הערה הב' בספר פתח הבית על נדה הנקרא חוקר לדעת ע"ש שוב ראיתי דבמים שאובים הדין דפחות מג':