אור ברסלב
פתחי שערים ו בדיני נפל.

פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס

ו בדיני נפל.

ה דיני ולד מעוברת.

א) נפל בר ירושה כ"כ הרמב"ם פ"א מה' נחלות וז"ל אפילו הי' קטן בן יומו ולא כלו חדשיו הואיל וחי שעה אחת אח"כ ומת ה"ז נוחל את אמו ומנחיל הנחלה ליורשיו ממשפחת אביו עכ"ל והנה כל הראשונים תמהו על הרמב"ם ז"ל וא"י לומר קים לי כרמב"ם ועיין בקצה"ח סי' רע"ו דמביא ראי' מתוס' כרמב"ם ז"ל. אולם הקשה על הרמב"ם וכתב דלית נגר ובר נגר דיפרקינה מכתובות דף ל"ט דבעי רבא יש בגר בקבר וכו' ובשיתא ירחי מי קא ילדה וכו' ולשיטת הרמב"ם ז"ל משכחת שנולד לחמשה ירחים וחי איזה ימים ובר ירושה עש"ה ובחדושי לכתובות שם ישבתי כך די"ל הטעם דפסק הרמב"ם ז"ל דנפל בר ירושה אף דפסקינן המזכה לעובר ל"ק מ"מ למאי דמשני בב"ב דף קמ"ב דירושה הבאה מאלי' שאני ע"ש דאביי משני כן א"כ ה"ה לענין נפל אמרינן דלא גרע מעובר אף דלאו בן אדם וההורגו פטור מ"מ לענין ירושה דממילא שאני וה"ה בזה ונוחל ומנחיל משא"כ רבא משני שאני התם דרפוי' רפי' בידה ולא סבר התירוץ דירושה הבא ממילא שאני א"כ סבר רבא דאין חילוק ולכך שפיר פריך לרבא לשיטתו ממילא כמו דמצינו דלא נקרא אדם ה"ה לענין גט ל"מ כלל [ועיין בשו"ת חמדת שלמה סי' ע"ט דמיישב קושית קצה"ח לנכון):

ב) נפל מת אי מותר הכהן אביו ליטמא לו עיין רמב"ם פ"ב מה' אבל ובש"ע יו"ד סימן מ"ג מזה דאסור משא"כ אם הוא בן קיימא בתורת כהנים לאביו ולאמו מה הם בני קיימא אף בניו בני קיימא:

ג) נפל אי לא קים לי' שכלו חדשיו א"צ להתאבל עליו כן פסק הרמב"ם פ"א מה' אבל ה"ח ע"ש וכן בן ח' אף ששהו ל' יום מ"מ פטור להתאבל והראב"ד השיג ע"ז די"ל אישתהי וכתבו הטעם אף דהרמב"ם פסק בפ"ב מה' רוצח דנהרג עליו אם הרגו מ"מ באבילות הקילו:

אך קשיא לי מאוד ע"ז דלמה פסקינן דכל אלו שאין מתאבלין עליהן אין הכהן מטמא לו כגון נפל עיין רמב"ם פ"ב מה' אבל ובש"ע סי' שע"ג ס"ד הא מצינו דבן ח' ששהה ל' יום דאין מתאבלין עליו ומ"מ ההורגו נהרג עליו דאמרינן דבן קיימא הוא ממילא צריך להיות שיהי' מותר ומצוה לקרוביו לטמא לו דע"פ דין בן קיימא הוא ועיין ביו"ד סי' רס"ו סי"א בט"ז סק"ח דאמרינן אישתהי ומחללין שבת עליו מכש"כ דכהן מותר ליטמא לו וצ"ע:

ד) מי שמת והניח מעוברת והפילה אינו פוטר מיבום כ"כ הרמב"ם פ"א מה' יבום הלכה ה' ועיין בהרה"מ שם באריכות:

ו) נפל שמת נהי דא"צ להתאבל עליו אבל באנינות יש ספק לענין תפילין באותו יום וכדומה לענין בשר ויין עיין ברכי יוסף סי' שמ"א בשם הירושלמי דאין נוהג אנינות ועיין בפתחי תשובה שם סק"א מזה ולע"ד הי' נראה דכ"ז שלא נקבר כיון שמוטל עליו לקוברו יהי' פטור מכולם מתפלה ומק"ש ומתפילן ועיין באו"ח במג"א סי' תקכ"ו סק"כ דמסיק דמצוה לקבור הנפלים ע"ש באריכות ולפ"ז הי' צריך להיות פטור קודם הקבורה וצ"ע ועיין מג"א שם סק"ד וגם שייך לאו דלא תלין בנפל:

ו) נפל שמת מלין אותו על קברו ומשימין לו שם ויחי' בתחה"מ עיין יו"ד סי' רס"ג ס"ה ועיין נו"ב מ"ת ליו"ד סי' קס"ד ועיין בשו"ת צ"צ סי' מ"ז וסי' מ"ט וסי' נ' ועיין בפ"ת שם סק"ה ועיין באו"ח סי' תקכ"ו לענין יו"ט אי מלין על קברו ואין רשאי לקוברו ביו"ט ע"ש ועיין כתובות דף קי"א דנפל עומד בתחיית המתים:

ז) נפל ששהה ל' יום דיצא מכלל נפל אי בעינן מעל"ע דשעות עיין בשו"ת חת"ס סי' שמ"ג דלא בעינן מעל"ע דשעות אבל בהגהות ר' יוסף שאול ליו"ד סי' שע"ד לא כתוב כן רק פסק להקל אי לא הי' מעל"ע דלא כחת"ם ומטעם כיון דמת איגלאי מילתא דלאו בן קיימא עש"ה ובאבלות אזלינן להקל:

ח) קטן בן יום אחד מטמא בזיבה ומטמא בנגעים וההורגו חייב עיין נדה דף מ"ד במשנה שם:

תוכן העניינים

פתחי שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה