פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס
דרוש ב דרשה ב' לבעל מצוה
בעירובין (דף צו) מאן האי תנא דס"ל שבת זמן תפילין דתני מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים ומדלא מיחו בה ש"מ שבת ז"ת:
והנה יש בכאן להקשות א) קושית הגר"ע (בסי' קסט) מנ"ל דשבת ז"ת דילמא לעולם לאו ז"ת ומ"מ אשה חייבת מחמת דהשמר דאשה הוה לאו וא"כ בלאו גם אשה מוזהרת אף שהוא לאו דהז"ג ועיין בתוס' ר"ה ד"ה תשמור:
ב) יש להקשות לקמן דאמר רבא חדשות אסור דחיישינן דילמא קמיעא הוא ולאו תפילין הן הא הוה ס"ס חדא שמא תפילין הן ואת"ל דקמיעא הוא דילמא קמיעא של מומחה הוא דרשאי לצאת בו:
ב) שהרי הרמב"ם פוסק (בפ"ב מה' ציצית ה"ז) המוצא תכלת שזורין כשירין וכך השיב לחכמי לוניל וא"כ חזינן דפסק דלא טרח אינש לעשות קמיעא ע"ש ובפ"יט מה' שבת פסק דאם לא היו רצועותיהם מקושרים אינו נזקק להם דחיישינן שמא קמיעא הן דטרח אינש לעשות קמיעא ע"ש ובגמרא משמע דתליא זה בזה ועוד הרבה דקדוקים:
ונלע"ד ליישב כך בהקדם מש"כ בתוס' יו"ט (פ"א בביצה משנה י') בהא דכתבו בתוס' (בסוף פ"ק) גבי הא דמותר לשלוח תפילין ביו"ט לחבירו אף דשבת ויו"ט לאו ז"ת מ"מ אין איסור להניחם וכתבו דלמ"ד שבת ויו"ט ז"ת אסור גזירה שמא תפסוק וכו' ועיין ברטנורה (ר"פ י' דעירובין) ד"ה זוג וכו' דכתב כן ולפ"ז י"ל נמי דאפילו למ"ד שבת ז"ת מ"מ כמו דגבי לולב ושופר גזרינן שלא ליטול לולב בשבת וכן שלא לתקוע שמא יעבירנו ד"א ברה"ר כמו כן גבי תפילין חיישינן שמא יעבירנו וכו' ואפילו ביו"ט דל"ש שמא יעבירנו גזרינן שמא ילך חוץ לתחום וכדומה יעיין בשעה"מ (פ"ד מה' תפילין הלכה י') ובהגהות רע"א על משניות] ומעתה לפ"ז י"ל דשפיר הוכיח דע"כ ס"ל שבת ז"ת והוה מ"ע שאין הז"ג דאל"כ דהוה לאו ולכך חייבת בתפילין וקאי בחול א"כ יקשה למה אמר ולא מיחו בה חכמים הרי מחויבת להניח ע"פ דין אלא ע"כ דס"ל שבת ז"ת רק דגזרינן גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר וכ"ז שייך באנשים משא"כ בנשים למש"כ התוס' בקדושין (דף לד) ד"ה מעקה וכו' דנשים דפטורים ממ"ע שהז"ג ממילא ביו"ט ליכא רק הל"ת אבל לא העשה עש"ה ולפ"ז בשלמא באנשים שייך הגזירה דשמא יעבירנו וכו' דאין עשה דוחה לל"ת ועשה משא"כ בנשים דליכא רק ל"ת לחוד לא גזרינן דעשה דוחה לל"ת וא"ל דהרי לא הוה בעידניה י"ל או כמש"כ הפוסקים דבעידניה רק דרבנן או למש"כ המג"א (בסי' תמו) במצוה דרבים לא בעי בעידניה אך מצד לא פלוג גזרינן גם בנשים וע"ז קאמר דלא מיחו בה חכמים והיה בשבת גם י"ל דוקא באנשים דאיכא עשה ול"ת יכולין לעקור המצוה כדי שלא יעבור ל"ת ועשה משא"כ דליכא רק ל"ת לחוד לא גזרינן לעקור העשה משום דילמא יעבור הל"ת דמאי אולמיה ומצינו דעשה גדול ממצות ל"ת דעשה דוחה לל"ת ולכך בנשים לא גזרו כ"כ ואין ענין לבעידניה ודו"ק:
ומעתה נבא ליישב קושיא הנ"ל על הרמב"ם ז"ל וגם הקושיא למה אסור בחדשות מצד חשש קמיעא הא הוה ס"ס א' שמא תפילין ושמא קמיעא מומחה וי"ל כך דהנה הקשו למה גזרינן בשופר ולולב שמא יעבירנו ולא גזרינן במילה ותירצו דבשלמא שופר ולולב הוה ספק דילמא היום לאו יו"ט משא"כ מילה ודאי יום ח' הוא ודאי לא גזרינן ועיין במג"א (סימן תקפח) מזה:
ולפ"ז י"ל דרבא סובר דגבי תפילין ל"ש למגזר שמא יעבירנו דאי שבת זמן תפילין א"כ הוה ודאי כמו מילה דלא גזרינן כנזכר אך כ"ז שייך בישנות משא"כ בחדשות דשייך חשש שמא קמיעא הוא א"כ דומה לשופר ולולב דגזרינן ש"י דאין ודאי דמקיים המצוה בזה ולפ"ז מיושב הקושיא דיהי' מניח התפילין מצד ס"ס שמא קמיעא מומחה ושמא תפילין הם ז"א דעכ"פ כיון דלאו ודאי הוא גזרינן שמא יעבירנו ואינו דומה ללולב ולכך גזרינן ואסור בחדשות כנ"ל:
ולפ"ז מיושב הקישא על הרמב"ם ז"ל דלמה פסק בחדשות אסור דילמא קמיעא ובציצית אמרינן דלא טרח ולהנ"ל ניחא דאפילו אי אמרינן מסתמא דלא טרח עכ"פ ודאי לא הוה וגזרינן שמא יעבירנו וכמו ביו"ט שחל בשבת דגזרינן ש"י דבקיאין בקביעא דירחא מ"מ מיקרי ספק ה"ה כאן אבל ע"פ דין לא חיישינן דטרח כולי האי כנ"ל:
וא"ל דא"כ הו"ל להגמרא לתרץ כן דבתפילין הוא מצד גזירה י"ל שפיר דבברייתא תני אחד אנשים ואחד נשים אחר חדשות ואחד ישנות וכו' ממילא ל"ש לומר דהוא מצד גזירה דבנשים ל"ש גזירה כמש"כ כיון דאיכא רק לאו ביו"ט ושבת משא"כ הרמב"ם דלא מביא נשים ממילא שפיר י"ל דקאי על אנשים ומצד גזירה שמא יעבירנו כנזכר:
ובזה י"ל קושית שעה"מ פ"ד מה' תפילין ובהגהות רע"א על משניות פ"ק דביצה על התוי"ט האיך שייך לומר דגזרינן שמא תפסוק רצועה וכו' הא כתבו תוס' מנחות (דף לו) דתפילין דאסור בהיסח הדעת ל"ש גזירה שמא ישכח וכו' ע"ש אך אפשר לומר דהתוי"ט כתב זה על רב ששת בביצה שם והנה ידוע דזהו דתפילין אסור בהיסח הדעת תליא אי טומאה הותרה בציבור עיין יומא (דף ו) ורב ששת לשיטתו דטומאה דחוי' בציבור ממילא מותר בהיסח הדעת ושפיר שייך הגזירה ובתוס' מנחות כתבו למ"ד דאסור בהיסח הדעת:
להקשות למש"כ דגבי נשים ל"ש גזירה דשמא יעבירנו משום דלית בהו עשה דיו"ט דהזמן גרמא א"כ במגילה דהכל חייבין במגילה אחד אנשים ואחד נשים היינו טעמא דמגילה דגזרינן אם חל בשבת יקשה למה בנשים גזרינן ולא קורין בשבת הא בדידהו לא גזרינן אך זהו ליתא במגילה דרק דרבנן ודאי גזרינן אף בנשים כנ"ל: