אור ברסלב
פתחי שערים דרוש א דרשה א' לבעל מצוה

פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס

דרוש א דרשה א' לבעל מצוה

יג) דיני קטן מבן י"ג שנים ואילך.

גרסינן במסכת עירובין (דף צה) במתניתין המוצא תפילין בשבת מכניסן זוג זוג ר"ג אומר שתים שתים בד"א בישנות אבל בחדשות פטור וכו' ומפרש בגמרא דכ"ע ס"ל מקום יש בראש להניח שני תפילין רק דת"ק ס"ל שבת זמן תפילין ואיכא בל תוסיף ואתי איסור בל תוסיף ומשוי עליו כמשא וחייב ור"ג סובר שבת לאו זמן תפילין וליכא איסור בל תוסיף ממילא מותר להכניס שתים שתים דהוה תכשיט וכו' עיין היטיב כל הסוגיא:

והנה בכאן יש להקשות טובא ובעזהי"ת יבא הכל על מקומו בשלום וזהו:

א) על הרמב"ם (פ"יט מה' שבת הלכה כג) דפסק המוצא תפילין מכניסן זוג זוג וכו' יקשה שהרי הרמב"ם פסק דשבת לאו זמן תפילין ממילא ליכא איסור בל תוסיף והיה לו לפסוק כר"ג דמכניסן שתים שתים וכן הקשה התוי"ט והנה הר"ן כתב דאפילו למ"ד שבת לאו ז"ת מ"מ לא הוה תכשיט בשני זוגות תפילין כיון דבחול איכא בל תוסיף עש"ה אך ע"ז תמה הגאון חמדת שלמה בשו"ת (סי' ו) שהרי חזינן דבגמרא אמר לר"ג דס"ל שבת לאו ז"ת מותר להכניס שתים שתים ומנ"ל לרמב"ם ז"ל לומר ההיפך מדברי הגמרא והגאון הנ"ל רצה לתרץ כיון דסוגיא דברכות (דף כ) סובר דתפילין הוה מ"ע שהזמן גרמא ע"כ דהך סתמא לא סותר לשם רק דבס"ד הוה ס"ל די"ל דשם בברכות מטעם דלילה לאו זמן תפילין הוה מ"ע שהז"ג אבל שבת ז"ת משא"כ לפי המסקנא דתליא חד בחבריה ע"כ מתניתן דהכא ג"כ סברי דשבת לז"ת ע"ש אך לע"ד כמה מהדוחק לומר כן דס"ל לילה לז"ת ושבת זמן תפילין ולהיפך מצינו דשבת לז"ת ולילה זמן תפילין לר"ע דס"ל דנפקא לי' מלך לאות ולא לאחרים לאות ושבת לא צריך אות ולכך לז"ת אבל לילה ז"ת ע"ש אבל לומר דשבת ז"ת ולילה לאו ז"ת ממ"נ אי דריש מימים ימימה עלי תפילין א"כ גם שבת לז"ת ואי לא דריש א"כ גם לילה ז"ת ועוד דע"כ אי אפשר לומר כן שהרי דעת רבינו אליהו דצריך לקשור התפילין בכל יום ויום עיין לקמן (דף צז) בתוס' ד"ה אביי וכו' ובמנחות (דף לה) ד"ה משעת וכו' והקשה בטעם המלך אשר נכתב בשער המלך (הלכות תפילין פ"ד) היכי יכול להניח תפילין בשבת ולקשור הא הוה אב מלאכה ותירץ דכל הטעם דסובר רבינו אליהו דצריך לקשור בכל יום מחדש היינו דוקא אי תפילין הוה מ"ע שהז"ג ויש זמן שפטור ממילא הוה כל יום מצוה בפני עצמה ולכך צריך לקשור בכל יום משא"כ למ"ד שבת ז"ת א"כ הזמן בכל עת בלי שום הפסק גם רבינו אליהו מודה דא"צ לקשור בכל יום עש"ה:

ומעתה אי נימא דשבת ז"ת ולילה לאו ז"ת נשאר קושית טעם המלך הנ"ל האיך עושין קשר בשבת דצריך לקשור בכל יום כיון דלילה הוה הפסק וע"כ דאי שבת ז"ת גם לילה ז"ת ולא הוה הפסק ורשאי לקשור בשבת כשנזכר:

ב) יש להקשות בהא דאמר מאן האי תנא דס"ל שבת ז"ת דתניא מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים וכו' אלמא קסברי שבת ז"ת ותמה בשו"ת הגאון רע"א (סי' קסט) היכי מוכת מכאן דילמא לעולם ס"ל דשבת לז"ת רק דסובר השמר דעשה הוה לאו (ועיין בתוס' ר"ה (דף ו) ד"ה תשמור וכו' וא"כ הרי בלאו גם אשה מוזהרת אף שהזמן גרמא עש"ה:

נ) יש להקשות בהא דאמרינן דחדשות אסור להניח בשבת דילמא קמיעא הוא ולא תפילין הא הוה ס"ס למאי דקיי"ל דיוצאין בקמיעא של מומחה בשבת א"כ הוה ס"ס א' שמא של מומחה ב' דילמא תפילין הם ובס"ס מותר כמש"כ הפוסקים:

ד) יש להקשות קושית הראשונים על הרי"ף והרמב"ם ז"ל דפסקו דחדשות אסור דילמא קמיעא הוא כרבא למה לא פסקו כמסקנת הגמרא דחדשות אסור מצד קשר כמו דאמר אבוה דשמואל ישנות היינו מקושרות וחדשות מצד דצריך לעשות קשר ובכל מקום פסקינן כהמסקנא עש"ה:

ה) יש להקשות על הראב"ד ובעל המאור דפסקו דחדשות אסור מצד קשר הא באמת יכול לעשות עניבה כעין קשר בהתפילין רק דהגמרא קאמר דר' יהודה לשיטתו דס"ל עניבה קשירה מעליא הוא משא"כ לדידן דפסקינן דעניבה לאו קשירה מעליא הרי מותר לעשות בשבת ועיין במלחמות:

ו) יש להקשות קושית ר"ת על רבינו אליהו דס"ל דצריך לקשור בכל יום א"כ לא הוה קשר של קיימא ולמה חדשות אסור הא הוה קשר שעשוי להתיר בכל יום ולא הוה קשר עש"ה:

ז) יש להקשות קושית טעם המלך לדעת רבינו אלי' האיך יקשור למ"ד שבת זמן תפילין הא בשבת הוה אב מלאכה:

ח) ויש להקשות קושית התוס' (דף צו עב) ד"ה וכי אדם וכו' לרבא דאמר משום קמיעא וישנות נמי דאין מקושרות א"כ גם ישנות האיך עושה הקשר בשבת הא רבא לא ס"ל להא דאבוה דשמואל דישנות היינו מקושרות עש"ה:

ט) יש להקשות קושית התוס' שם ד"ה אביי וכו' תפשוט דלר"מ עניבה לא הוה קשר כיון דחדשות מותר ומאי קא מיבעיא בשבת (דף קיא):

יו"ד) קשה הא דאמר בשבת (דף סב) אביי לעולם לר"מ ור"י שבת לאו ז"ת ומותר לאשה מטעם תכשיט א"כ מאיזה טעם סוברים דדוקא זוג אחד אבל טפי לא כיון דלאו ז"ת א"כ ליכא בל תוסיף ועיין מהרש"א שם בתוס' ד"ה לא ס"ד ועוד כמה קושיות יש בכאן:

ונלע"ד ליישב כ"ז בעזהי"ת כך ונקדים מה שהקשה בשו"ת שאגת אריה (סימן מא) בהא דאמר בשבת (דף סא) ולא יצא אדם בתפילין בשבת דלא תימא למ"ד שבת ז"ת אלא אפילו למ"ד שבת לאו ז"ת מ"מ פטור מחטאת דהוה תכשיט ע"ש הא למ"ד שבת לז"ת ממעט מקרא מימים ימימה פרט לשבתות ויו"ט א"כ ליתא איסור דושמרת ולשוי עליו כמשא כמו דאמרינן דאי שבת ז"ת אתי איסור בל תוסיף ומשוי עליו כמשא א"כ ה"ה איסור דושמרת משוי עליו כמשא ולחייב חטאת עש"ה. אולם י"ל דבאמת לפי הנ"ל תליא בפלוגתא דריה"ג ור"ע דלריה"ג דדריש למעט שבת מתפילין מימים ולא שבתות ויו"ט א"כ לדידי' אם הניח תפילין בשבת ויו"ט עשה איסור משא"כ לר"ע דסובר דממעט שבת ויו"ט מוהיה לאות על ידכה וכו' יצאו אלו שהם עצמם אות א"כ משמע דרק א"צ להניח תפילין אבל אם הניח לא עשה איסור:

ולפי"ז י"ל שפיר דעת הרמב"ם ז"ל דהוא פסק (בפ"ד מה' תפילין) כריה"ג דממעט שבת ויו"ט מקרא דושמרת וממילא לדידי' איכא איסור אם יניח תפילין בשבת ויו"ט ממילא אתי איסור דושמרת ומשוי עליו כמשא כקושית ש"א לכך אסור להניח שני זוגות תפילין משום דהוה כמשא משא"כ בגמרא קאמר לר"ג דסובר שבת לאו ז"ת מותר להכניס שנים שנים משום דקאי בשיטת ר"ע דממעט מוהיה לאות וכו' א"כ ליכא איסור להניח בשבת דיעשה עליו כמשא כנ"ל משא"כ הרמב"ם לשיטתו דפסק כריה"ג דממעט מושמרת ממילא אתי איסור דאין מניחין תפילין בשבת ומשוי עליו כמשא ואיסור סקילה בזה ואף דשבת לאו ז"ת וליכא איסור ב"ת מ"מ איכא איסור דושמרת דמשוי עליו כמשא כנזכר ואין להקשות דא"כ גם זוג אחד יהי' אסור להכניס מצד איסור תפילין בשבת יהיה כמשא ז"א די"ל כיון דהוה דרך מלבוש בחול הוה תכשיט ומותר לצאת בשבת ובשלמא בשני זוגות תפילין לא הוה דרך מלבוש בחול דאיכא איסור בל תוסיף ממילא גם בשבת משוי עליו כמשא וניהי דשבת לז"ת וליכא בל תוסיף לעשות עליו כמשא מ"מ איסור דושמרת משוי עליו כמשא וא"כ אף דמקום יש בראש להניח שני תפילין מ"מ אתי איסור דושמרת ומשוי עליו כמשא משא"כ בגמרא דקאי לר"ג דסובר כר"ע דממעט רק מלך לאות וכו' אין איסור להניח תפילין בשבת וליכא שום דבר שיעשה עליו כמשא ומיושב שפיר הקושיא באות א':

ומעתה נבא ליישב שאר הקושיות בהקדם מה דאמרינן בסוכה (דף ז) שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח אמר רבא וכן לענין שבת מיגו דהוה דופן לענין סוכה הוה דופן לענין שבת ודוקא לשבת דסוכות אבל לא לשאר שבתות עש"ה וכן אמרינן שם מיגו דהוה דופן לענין שבת הוה דופן לענין סוכה ואביי פליג דלא אמרינן מיגו כלל עש"ה ואנן פסקינן כרבא ולפ"ז שפיר יש לישב הקושיא באות ד' דלמה פסקו כרבא ולא פסקו כמסקנת הגמרא וי"ל כך וניישב ג"כ הקושיא באות ח' דלרבא דס"ל דישנות נמי אין מקושרות האיך יעשה קשר בשבת וי"ל דבר חרש כך דרבא ס"ל באמת דעניבה פסולה בתפילין דבעי קשר מעליא וכמו שפסק הב"ח דכך היה הללמ"מ ולפ"ז שפיר י"ל דר' יהודה לשיטתו דסובר דלענין שבת הוה עניבה קשירה מעליא לכך ישנות מותר לעשות קשר באופן זה דהיינו שיעשה עניבה בתפילין וא"ל הרי עניבה פסולה בתפילין ולא עשה המצוה ז"א די"ל דרבא לשיטתו דס"ל מתוך דהוה דופן לענין שבת הוה דופן לענין סוכה א"כ ה"נ אמרינן מתוך דהוה קשר לענין שבת היה נמי קשר לענין תפילין זאת אף דהללמ"מ דצריך דוקא קשר גמור בתפילין מ"מ בשבת זאת אמרינן מתוך חך כ"ז בשבת משא"כ בחול צריך קשירה מעליא ועניבה פסולה בתפילין דל"ש מיגו ממילא תו הוה קשר עשוי להתיר מצד תפילין וא"כ אפילו לר' יהודה דס"ל עניבה קשירה מעליא הוא לענין שבת מכל מקום בתפילין אמרינן דפטור אם עושה עניבה בשבת דהוה קשר להתיר דלמחר הרי צריך לעשות קשר מעליא וממילא שוב גם לענין שבת פטור ומ"מ קיים מצות תפילין בשבת כיון דהוה קשר לענין שבת דעניבה לענין שבת הוה קשר ושייך מיגו כנזכר וא"ל שהרי גם לענין שבת לא הוה קשר מעליא כיון דצריך להתיר למחר ממילא גם לענין תפילין לא הוה קשר ז"א דלענין תפילין ודאי דלא משגיחין בזה דעשוי להתיר ולומר דעי"ז לא הוה קשר והא ראי' שהרי דעת רבינו אליהו דצריך להתיר ולקשור בכל יום א"כ נימא אדרבה האיך מקיים עי"ז מצות תפילין וקשרתם כיון דעשוי להתיר וע"כ דלענין תפילין לא משגיחין ע"ז דעשוי להתיר ומצותו בכך ורק לענין מלאכת שבת אמרינן דקשר העשוי להתיר לא הוה מלאכה אבל קשר הוה וא"כ מיושב הקושיא באות ח' דשפיר עשה עניבה וקיים מצות תפילין מכח מיגו דהוה קשר לענין שבת כנ"ל ומ"מ פטור על מלאכת שבת דעשוי להתיר למחר מחמת מצות תפילין כנזכר:

ולפ"ז מיושב נמי דחדשות אסור שמא קמיעא הוא וא"כ אינו עשוי להתיר למחר כלל כיון דלאו תפילין והוה קשר גמור וחייב לר' יהודה דעניבה קשר מעליא ולפ"ז מיושב נמי להפוסקים דפסקו כרבא ולא פסקו כמסקנא משום דיכול לומר דוקא אביי ס"ל כן לשיטתו דלא ס"ל מיגו ולכך א"צ לומר דחדשות אסור מצד קמיעא דאפילו אי לא חיישינן לקמיעא מ"מ אסור בחדשות מצד ממ"נ אם עניבה פסולה בתפילין א"כ צריך לעשות קשר מעליא ואסור בשבת ואפילו לר' יהודה דעניבה קשירה מעליא מ"מ בתפילין עניבה פסולה מהלל"מ ול"א מיגו לאביי לשיטתו והוה מלאכה ובישנות לכך מותר דאיירי במקושרות וניחא הכל דלכך חזרה הגמרא מתירוץ הראשון משום דסברי כאביי דל"א מיגו א"כ אי אפשר לפרש כרבא דא"כ ישנות אמאי מותר משא"כ לרבא ואנן פסקינן כרבא דאמרינן מיגו ולא מצי למימר כתירוץ ר"ח משום דקשיא לענוב מעינבא אפילו אי עניבה פסולה מ"מ אמרינן מיגו ולא הוה עבירה כיון דעשוי להתיר בחול ולכך צריכין לומר כתירוץ רבא ואין ראיה מזה שהגמרא חזרה ודו"ק:

ומעתה נבא ליישב הקושיא באות ה' על הראב"ד ובעה"מ וי"ל כך דהם פסקו דחדשות אסור מצד דעושה קשר בשבת דאף דעניבה כשרה בתפילין ופסקינן כחכמים דעניבה לא הוה קשר בשבת מ"מ אדרבה לכך אסור כיון דלענין תפילין הוה קשר מעליא כמו דכתיב וקשרתם ממילא גם לענין שבת הוה מלאכה דאמרינן מיגו כנזכר והכא ל"ש לומר דדעתו להתיר דאדרבה כיון דעניבה כשרה א"כ אין דעתו להתיר למחר ושפיר הוה קשר ולכך חדשות ש אסור לדידהו:

ומיושב ג"כ הקושיא באות ג' דלמה לרבא אסור משום קמיעא של מומחה הא הוי ס"ס דילמא קמיעא של מומחה ועוד שמא תפילין כנזכר ולפי הנ"ל ניחא דאם קמיעא הוא תו הוה קשר של קיימא דאינו עשוי להתיר וא"כ עשה איסור דאורייתא ממ"נ ודו"ק:

ומעתה נבא ליישב הקושיא באות ט' תפשוט דלר"מ עניבה לאו קשירה מעליא דאל"כ האיך מותר בחדשות ולפי הנ"ל ניחא דאדרבה דר"מ סובר דעניבה קשירה הוא רק בתפילין פסול עניבה מהלכה למ"מ וא"כ בשבת אמרינן מתוך דהוה קשר לענין שבת הוי קשר לענין תפילין ומ"מ פטור מצד מלאכה כיון דעשוי להתיר למחר דלאו שבת צריך לעשות קשר מעליא אך כ"ז אי אמרינן מיגו משא"כ לאביי דל"ל מיגו קשה למה מותר לר"מ לעשות קשירה בשבת ואם עשה עניבה בשבת א"כ ממ"נ אם עניבה כשרה לחודה לדידי' א"כ לא עשה להתיר ממילא הוה מלאכה גמורה ואי סובר דעניבה פסולה בתפילין א"כ לא קיים מצות תפילין אולם צ"ל לאביי אף דלא מקיים מצות תפילין מ"מ הוה דרך מלבוש ואפילו אי ס"ל דעניבה קשירה מעליא לענין שבת מ"מ לענין תפילין הוה הלל"מ דצריך קשירה גמורה ממילא שוב עשוי להתיר למחר ולא חייב מצד שבת כן צ"ל לאביי. אולם לפ"ז יקשה דא"כ כיון דלא מנח באופן שמקיים מצות תפילין א"כ יכול להניח שתי זוגות תפילין ג"כ דליכא בל תוסיף וצ"ל דמ"מ אסור להניח שתי זוגות תפילין כיון דבחול עובר על בל תוסיף לא הוה דרך מלבוש. ולפ"ז מיושב הקושיא באות יו"ד לאביי דסובר דר"מ סובר אפילו אי שבת לאו זמן תפילין מ"מ אסור להניח שתי זוגות תפילין מנא לי' אך לדברינו ניחא דאביי לשיטתו דל"א מיגו א"כ איירי ע"כ באופן שאינו מקיים מצות תפילין כנזכר ומ"מ מותר דהוה שלא כדרך מלבוש בחול כנזכר:

ומעתה נבא ליישב הקושיא באות ו' לרבינו אליהו למה אסור בחדשות לעשות קשר הא לא הוה קשר של קיימא דעשוי להתיר למחר וי"ל דסברת רבינו אלי' דמ"מ אמרינן מיגו דהוה קשר לענין תפילין ונקרא וקשרתם וכו' ה"ה לענין שבת הוה קשר ואסור כיון דפסקינן כרבא דאמרינן מיגו:

ובזה י"ל הקושיא באות ז' דלמ"ד שבת ז"ת האיך יעשה בקשר ולפי הנ"ל י"ל דר"א סובר דעניבה פסולה בתפילין ולענין שבת עניבה הוה קשירה מעליא וא"כ שפיר בשבת יכול לעשות עניבה ואמרינן מתוך דהוה קשר לענין שבת הוה קשר לענין תפילין ומ"מ לא עבר על מלאכת שבת כיון דעשוי להתיר למחר דצריך לעשות קשר גמור ולכך לא רצה התוס' להקשות זאת ויש עדיין לפלפל בזה והמעיין יבחר ויש ליישב לנכון:

ומעתה נבא ליישב הקושיא באות ב' דהיכי מוכח דשבת ז"ת דילמא סובר השמר דעשה הוה לאו וממילא מחויבת ככל הלאווין שבתורה אף שהזמן גרמא ולהנ"ל י"ל כך דלכאורה יש להעיר דאי שבת ז"ת האיך קאמר ולא מיחו בה חכמים הא ע"פ דין מחויבת בתפילין כיון דאין הז"ג אולם י"ל משום דהרי יש להעיר האיך מניחין תפילין בשבת בקשר הא הוה מלאכה אך אמרנו דיכול לעשות עניבה וכשר גם לענין תפילין מצד מיגו דהוה קשר לענין שבת ומ"מ פטור כיון דעשוי להתיר למחר דעניבה פסולה לענין תפילין ואם ירצה לעשות קשר גמור באמת אסור אך לכאורה אפילו קשר גמור יכול לעשות בשבת דאתי עשה דתפילין ודחי לל"ת דשבת אך זה ליתא דשבת הוה עשה ול"ת ולא דחי אך כ"ז שייך באנשים משא"כ בנשים דליכא העשה דשבת דהוה מ"ע שהז"ג ועיין תוס' קידושין (דף לד) ד"ה מעקה וכו'] ממילא דחי וא"ל דהוה ל"ת שיש בו מיתה ולא דחי י"ל חדא דשיטת רש"י דגם ל"ת שיש בו מיתה דחי גם עכ"פ ביו"ט היה להם להניח תפילין בקשר גמור דעשה דתפילין דוחה ולפ"ז שפיר הוכיח דע"כ שבת ז"ת והמעשה היה בשבת דאי בחול ומטעם לאו א"כ מאי הוא הלשון ולא מיחו אלא ע"כ דשבת ז"ת וקאי על שבת ויו"ט והיינו דהם היו עושים קשר גמור או ביו"ט לחוד ולא הוה מ"ע שהז"ג ואמר דלא מיחו בה לעשות קשר גמור דהם רשאים דעשה דוחה לל"ת לגבייהו וא"ל דהרי יכול לקיים שניהם דתעשה עניבה כנזכר י"ל כיון דבאמת עניבה פסולה רק מצד מיגו מהני וכיון דעשה דוחה לכך לא מיחו ואפשר דסוברים דל"א מיגו רק כאביי כנ"ל:

ואכתוב מה שנתגלה לי בחלום בשנת תרל"ג ד' אדר תירוץ על קושית רע"א הנ"ל דלכאורה יש להעיר מאי לא מיחו הא מחויבת אך י"ל דמיכל בת כושי היתה אז בת י"א שנה דשייך מצות חינוך גבה והנה בתוס' נזיר (דף כט) כתבו דחינוך שייך רק במ"ע ולא בל"ת ולפ"ז שפיר מוכח דשבת ז"ת והוא מ"ע ושייך חינוך ושפיר קאמר לא מיחו דס"ד דימחה בה מחמת דתפילין צריכין גוף נקי ול"ש חינוך קמ"ל דמ"מ שייך חינוך וכ"ז אי הוה עשה משא"כ אם היא מצד לאו ול"ש חינוך גבי לאו א"כ מאי הוא הלשון לא מיחו גם שייך הלשון לא מיתו אף דעושית מלאכה בהקשר של תפילין ויש עבירה בזה מ"מ שייך חינוך ולא מיחו בה חכמים מ"מ עכ"פ מוכח דחיובה מצד עשה ולא מצד ל"ת אך חלום הוא ודברי חלומות וכו'

תוכן העניינים

פתחי שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה