אור ברסלב
פתחי שערים ב דיני קליטת הזרע.

פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס

ב דיני קליטת הזרע.

א

זמן קליטת הזרע. לאחר ג' ימים אמרינן דכבר נקלט הזרע ועיין בחדושי הגרע"א יבמות דף מ"א דרצה לומר דרק רוב נקלט בתוך ג' ימים אבל מיעוט נקלט לאחר ג' ימים והנו"ב סי' ס"ט לאה"ע רצה לחדש דאם נקלט הזרע אחר ג' ימים והוא מת קודם דנקלט הזרע צריכה ליפול לפני יבם מכח קושיא על התוס' עש"ה ועיין בנו"ב מ"ת לאה"ע סי' קל"ז בשם עץ חיים דהני ג' ימים נכלל בתוך הצ' יום ואם הוה ידעינן דנקלט מיד הי' הכרה לאחר פ"ז ימים ע"ש ובאמת מהא דנדה דף ל"ח דחסידים הראשונים היו משמשין רק מד' ואילך וכו' ואי הו"א דרוב נקלטים ביום א' לא הי' צריך לזהר רק ביום א' וע"כ דשווין הן. ובחדושי ביבמות דף ל"ג בתוס' ד"ה רוב היולדות כתבתי ליישב קושית נו"ב ואחרונים הנ"ל דבאמת רוב הנקלטים הם מיד רק דמ"מ באשה צריכין להמתין צ' יום מצד דהוה דבר שיל"מ דיכול להמתין עוד ג' ימים ולא אזלינן ב"ר עיין נו"ב סי' ל"ח לאה"ע ובהגהות נחלת צבי ליו"ד סי' קפ"ז בשם גדולים וממילא י"ל דהתוס' ג"כ ס"ל זאת רק דמ"מ אסור מצד דבשיל"מ משא"כ ביבמה ל"ש דיכול להמתין כיון דמצוה הוא לייבם מה"ת וזריזין מקדימין למצוה ומשאר נשים ל"ש דאיכא עשה דפו"ר דיכול לקיים באחרת ועיין תוס' גיטין דף מ"א ד"ה לישא ועיין ר"ן נדרים ד' ט"ו דהרשב"א תירץ דאפשר באחרת וכן האשה לא מפקדה ושפיר הקשו בתוס' דימתין עוד ג' ימים ולא נסמוך על הרוב דהוה דבשיל"מ וכן י"ל קושית הגרע"א משא"כ ביבמה ל"ש זאת:

ולכאורה הי' נראה דבזה"ז דאסור לישא שתי נשים וכן אסור לגרש בע"כ א"כ ל"ש אפשר באחרת ויש לדבר בזה הרבה ועיין בס' חקר הלכה מבעל אור חדש דכתב דעובר מנכר בג' חדשים עם קליטת הזרע ע"ש. והנה עומד אנכי כעת למאי דפסק הרמב"ם פ"ה מה' אבות הטומאה דשכבת זרע של ישראל במעי נכרית הוה ספק אם מטמאה יותר מג' ימים והטעם כיון דלא חביל במצות לא מסרחה במהרה וזה עלתה בתיקי בשבת דף פ"ז א"כ היכי אמרינן בגר וגיורת דסגי להמתין על הבחנה ג' חדשים הא עדיין לא ידעינן כלל דילמא לא נסרח ונעשית מעוברת לאחר ג' ימים ולפשוט איבעיא ממתניתן דגר וגיורת ובאמת ברמב"ם לא נזכר עד כמה הוה ספק עכ"פ קושיא הנ"ל קשה כיון דתליא זב"ז ממילא אי לא מסרחת יכולה להיות מעוברת. ואפשר לומר דמעת דנעשית ישראלית מצדה מסרחת תיכף דשוב חבילה במצות ולכך סגי בג' חדשים אך יש לעיין בשבת שם היכי מוכח מהתם דטמאה בג' ימים דילמא התם דלא הי' עדיין התורה ולא חביל במצות ולכך טמאה בג' ימים והי' צריך להיות פרישה כ"כ משא"כ היום לאחר מ"ת אולי כיון דחביל במצות די ביום אחד ופולטת אח"כ טהורה וצ"ע לכאורה. ואפשר לומר למאי דאמר ב"מ דף ס"א אלמלא לא העליתי ישראל ממצרים אלא בשביל שלא אכלו שקצים ורמשים די ע"ש ולפ"ז י"ל דגם קודם מ"ת כיון שלא אכלו שקצים ורמשים לא נסרח וניחא ולולי דמסתפינא הו"א בגר וגיורת לא חיישינן כלל אם לא נזרעת מקודם דממ"נ אם נזרעת לאח"כ אחר טבילה לשם יהודית א"כ זהו עצמו הוה נזרעת בקדושה כיון דבשעה שנזרעת ישראלית היא וא"ל דעדיין שייך טעמים אחרים שמא ישא אחותו מאמו י"ל חדא דכל הפוסקים לא הביאו זאת החשש ועוד באמת הוא חשש רחוק רק מצד חשש זה להבדיל בין זרע שנזרע בקדושה חשש שמא ישא וכו' לכן חיישינן משא"כ אם זה החשש דלהבחין ליכא גם חשש השני לא חיישינן וכעין שכתב הר"ן באילו טרפות לענין דשני מיעוטין דלא שכיח מצטרף עש"ה לענין ביצים טמאים ודע דכמו כן יש לעיין בזונה למה סגי בג' חדשים דילמא נתעברה אחר ג' ימים דחזינן דלא דאגה במצות ויש ליישב:

ודע דנסתפקפי למאי דקיי"ל דצריכה לישב ז' נקיים מחשש חימוד עיין יו"ד סי' קצ"ב אם מהני תוך ג' חדשים למש"כ הפוסקים דגם האשה עצמה אינה יודעת אם מעוברת היא רק עד אחר ג' חדשים א"כ הוה ספירה מספק דל"מ עיין נו"ב מ"פ סי' קל"ז שהרי זה לא גרע מהא דמבואר שם בסעיף ג' אם דחו הנשואין וכו' דל"מ הני ז' נקיים עיין באריכות בט"ז וא"כ ה"נ כיון דלא ידעה כלל אם היא אינה מעוברת והוה ספירה מספה דל"מ וע"כ דז' נקיים צריך להיות אחר ג' חדשים וא"כ לעולם צריכה להמתין ג' חדשים וז' ימים וזה לא שמענו וצ"ע:

ודע דהבחנה הוא במחלוקת יש אומרים שהיא מה"ת וי"א מדרבנן עיין ב"ש סי' י"ג ובברכי יוסף שם ועיין בשו"ת רע"א סי' ע"א:

תוכן העניינים

פתחי שערים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה