פתחי שערים· רבי פתחיה הורנבלס
א
דיני ד"א.
גרסינן בנדה דף ל"ח חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא מרביעי ואילך שלא יבואו לידי חילול שבת ופרש"י שלא תלד בשבת ויצטרך לחלל שבת ע"ש ועיין בשיטה מקובצת ב"ק פ"ב בשם המאירי מש"כ ע"ז. והנה זה איירי אפילו בליל טבילה דאל"כ בל"ז הרי עונת ת"ח מליל שבת לליל שבת ועיין ברכי יוסף לאו"ח סי' ר"מ אות י"א ועיין בשבת קי"ח אמר רשב"י אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין וכתב מהרש"א דהיינו אלו שתי שבתות דאם נולד זכר בשבת יהי' שני פעמים חילול שבת א' בשבת שתלד ב' בשבת הבאה דיצטרך למול בשבת עש"ה והיינו דלא היו משמשין רק מרביעי ואילך וממילא לא יזדמן בשבת ע"ש ובדרושי כתבתי דהפירוש אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מהו החשבון אתי שבתות ומה היא מדה כנגד מדה שיהי' הגאולה ואמרתי דמצינו ה' צלך ופירש האלשיך כמו שאדם מתנהג עצמו דהיינו אם נותן צדקה אף למי שאינו ראוי גם הקב"ה צריך ליתן לו אף שהוא אינו ראוי וכדומה וידוע דאלף השביעי היינו יום שכולו שבת ויש לנו ג"כ תוספות שבת ושתי שבתות הן שבת ותוס' שבת והיינו אם אדם עושה תוס' שבת בעוד יום גדול גם הקב"ה צריך להתנהג עם האדם ולעשות שבת קודם הזמן שהוא מדה כנגד מדה וממילא צריך להיות הגאולה קודם זמן אלף השביעי וזש"א אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות דהיינו שבת ותוס' שבת מיד היו נגאלין כו' ועיין שבת דף קנ"ו האי מאן דנולד בשבת ימות בשבת משום דמחלל שבת עליו ועיין מהרש"א שם ובאמת בזה"ז דנשתנה הטבע עיין מג"א סי' קע"ג סק"א וביו"ד סי' שט"ז ס"ג בהג"ה ובאה"ע סי' קנ"ו ס"ד ועיין בנו"ב מ"ק לאה"ע סי' ס"ט ממילא מותר לשמש באיזה יום שיהי' כיון דלא יהי' ידוע באיזה יום שתלד כו':
והנה לכאורה יש להעיר למאי שהביא הש"ך ביו"ד סי' רס"ו בשם הרמב"ן דאם נתפזרו הסימנין קודם המילה מותר למול ואי דיצטרך אח"כ לחלל שבת לא איכפת לן דבאמת מותר לחלל מצד פק"נ עייש"ה א"כ כאן נמי האיך שייך לאסור הבעילה דילמא נולד בשבת יצטרך לחלל שבת הא מותר אח"כ לחלל שבת וצ"ל דזה ליתא שהרי רק מדת חסידות שלא יבא לידי כך משא"כ במילה ע"פ דין צריך למול אך לכאורה להיפך לדעת הרז"ה והריב"ז דאסור באמת למול באופן זה אשר יצטרך אח"כ לחלל שבת א"כ למה כאן מידת חסידות הוא הא ע"פ דין אסור דיבא אח"כ לידי חילול שבת וא"ל דהוה כאן הרבה ספיקות א' שמא תלד נקיבה ולא יצטרך לחלל שבת על המילה גם שמא נפל ז"א שהרי החשש על הולדה ג"כ שיהי' בשבת ויצטרך לחלל שבת עיין פרש"י שם ואפשר לחלק. ובילדותי אמרתי ליישב די"ל דחסידים דהיו נזהרין מלשמש אזלו לשיטתן דאמרינן בגמרא דהחסידים בשכר שמשהין עצמם על בטן יהי' בניו זכרים ע"ש ועיין מג"א סי' ר"מ ס"ק כ"א ולפ"ז שפיר אסרו על עצמם לשמש דיהי' זכר ויצטרך לחלל שתי שבתות כמש"כ מהרש"א הנ"ל: