אור ברסלב
פתח הבית על משנה תורה הלכות תמידין ומוספין הלכות תמידין ומוספין › פרק ג

פתח הבית על משנה תורה הלכות תמידין ומוספין· רבי אברהם טיקטין

הלכות תמידין ומוספין · פרק ג

פרק ב

הלכה ב

כמה מקטירין וכו'. עי' משנה למלך. וקצת יראה מה שבא לדמות הך לכהן טמא שאכל תרומה טמאה מדרבנן דיש לחלק, דאף אם שם פטור מ"מ הרי כאן אם הקטירו כזית יצאו יד"ח ואין מקטירין אח"כ עד פרס, א"כ איך שייך לומר אין ראוי בפנים, וק"ל. גם לא ביאר המל"מ אם עכ"פ צריך מן התורה לפטם מנה רק בהקטרה סגי בכזית, וק"ל.

הלכה ג

בשעת הקטרה וכו'. כמדומה בחי' ליומא כתבתי קצת בזה.

הלכה ה

אם נתפזרו קב גחלים וכו'. עי' תוס' חגיגה דף כ"ג ע"ב ד"ה שאם נגע וכו' שם כתבו דלא תקשי הרי גחלים קודש הם ואיך רשאי להם להפסידם, עיין שם מה שחילקו בין יוה"כ לשאר ימות השנה, עיין שם.

הלכה יג

נר מערבי וכו'. עי' לח"מ. בחי' למס' תמיד כתבתי כי קשה לכאורה אמאי לא ביאר הרמב"ם הא דשבת כ"ב, תמיד דף ל"ג, מנחות פ"ו ע"ב דנר מערבי ממנה היה מדליק ובה היה מסיים, וצ"ע. ולומר דזה תלי ג"כ בפלוגתא דמזרח ומערב או צפון ודרום, זה דוחק לדעתי הקלושה, וק"ל.

ולענין אם הא דנר מערבי צריך שיהיה דולק כל היום אי הוי דאורייתא או דרבנן, עי' רא"ם פרשת תצוה שכתב לרש"י הוי דרבנן, עיין שם. ועי' סוף חגיגה שם דאמרינן שולחן א"א לטבול דכתיב ביה תמיד משא"כ מנורה, ועי' רש"י ותוס' שם שכתבו הטעם דהרי א"צ לדלוק רק בלילה מן התורה, עיין שם, ועי' רמב"ם פי"א מהל' מטמאי משכב ומושב שם כתב שלחן א"א להוציא, והשמיט מנורה, והיינו כנ"ל, וק"ל.

הלכה יד

[לפי שהנרות קבועים] וכו'. עי' לח"מ. כתבתי ע"פ דרך הלח"מ ליישב דעת הרמב"ם לקמן פ"ח מהלכות אלו עיין שם.

הלכה טז

לא היה מטיב וכו'. מה שכתב הלח"מ בשם הכסף משנה לא נמצא בכ"מ שלפנינו. [א"ה, לכאורה פשוט דחסרות כמה תיבות בלח"מ, ואין ההמשך שם אלא דברי הלח"מ עצמו, עיין שם היטב]. עי' משנה למלך לעיל הי"ב שכתב בשם תוס' דישון מזבח פנימי ומנורה לא בעי בגדי כהונה, עיין שם. ועי' לעיל פ"ט מהל' ביאת מקדש ה"ח דמבואר שם דאפ"ה אם עשה זר לוקה רק דאינו חייב מיתה. וקשה קצת, כיון שאינם בבגדי כהונה א"כ ודאי לאו עבודה היא, וכמו שכתבו תוס' יומא דף כ"ג הביאם באריכות המשנה למלך לעיל [פ"ב ה"י], ושם תירצו תוס' דהטעם משום וכי תעלה על דעתך שזר קרב וכו', ועי' משנה למלך לעיל שצידד לפרש דהטעם משום כניסה לחוד, עיין שם, א"כ נפק"מ טובא בזר ששגג בכניסה והוציא דשן מזבח פנימי ומנורה יהא פטור, (וגם כבר כתבתי לעיל לענין מנורה, כי יש מקום לומר כיון שגם כהן אסור ליכנס שלא לעבודה בהיכל, רק לצורך שרי, וא"כ נימא כמו שכהן מותר ליכנס להדליק כמו כן ישראל, א"כ גם כאן בדישון נימא ג"כ כן), וגם לפי מה שצידד עוד שם המשנה למלך יש ג"כ נפק"מ כאן, וצ"ע וק"ל.

הלכה יח

חביתי וכו'. מה דקשה מכאן תיפו"ל היה לו לאפות בע"ש אדעתיה דלא לקדשי, כמו דעל כרחך עושין כן בשתי לחם, דג"כ תנור מקדש ואפ"ה אין דוחין יום טוב, עי' ברכת הזבח סוף מנחות מה שפילפל שם בשם הקדוש, עיין שם. ולקמן פ"ח אי"ה נדבר קצת בזה.

הלכה כב

עי' לח"מ. וקצת קשה על תירוצו מנ"ל לומר דחכמים תיקנו להפקיע הדאורייתא, דילמא דוקא הואיל ור' שמעון סובר מדאורייתא משל צבור רק חכמים הטילו על יורשין חזרו והניחו אדאורייתא, משא"כ אנן דפסקינן כר' יהודה בהא, וי"ל, וק"ל.

תוכן העניינים

פתח הבית על משנה תורה הלכות תמידין ומוספין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה