אור ברסלב
פתח הבית על משנה תורה הלכות תמידין ומוספין הלכות תמידין ומוספין › פרק ב

פתח הבית על משנה תורה הלכות תמידין ומוספין· רבי אברהם טיקטין

הלכות תמידין ומוספין · פרק ב

פרק א

הלכה א

עי' לח"מ. ומה דצריך עוד ביאור לכאורה, דברש"י ותוס' שם משמע דהצתת איליתא הוא ענין אחר ממה שאמרו אף על פי שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן הדיוט, וברמב"ם כאן ה"ט לא משמע כן, עיין שם.

הלכה ז

עי' ראב"ד בהשגות. בחידושי למסכת תמיד כתבתי דמלשון הראב"ד בפירושו שם לא משמע שפי' כפירושו כאן בהשגות.

עי' לח"מ כאן. ממה שהביא הלח"מ כאן לפרש דהראב"ד סובר כפי' רש"י, והקשה כשהראשים לצד מזרח יביא הקסמין מחוץ למזרח וכו', זה צ"ע קצת, דהרי צריך להצית האש דוקא בראשו של מזבח ולא להצית ממקום אחר, וכמו שפי' רש"י בדף מ"ה, עיין שם ולעיל ה"א, וצ"ע, וק"ל.

הלכה ח

משוכה מן הקרן וכו'. עי' לח"מ, ומש"כ ליישב דכל הסוגיא לא אזלא רק לר"י וכו' לכאורה צ"ע, הרי ר"י לא אמר כלל בפירוש שצריך שיהיה לצד הפתח. ועי' בכסף משנה יראה להדיא שסובר דרמב"ם פוסק כר"י, וצ"ע, וכעת לא עיינתי.

הלכה י

הרמת הדשן וכו'. עי' משנה למלך שהקשה מנ"ל לרמב"ם דהוצאת הדשן לא עבודה וכו', הא לרבנן דאסרי בבעלי מומין משמע טעמייהו משום דהוי עבודה, עיין שם. וצ"ל לרמב"ם שפי' הסוגיא דודאי הוצאה לכו"ע לאו עבודה, ואפ"ה פליגי רבנן ור"א אי כשר בבעלי מומין הואיל ועכ"פ התורה ציותה שצריך בגדי כהונה, רק הרמה מסברא הוי עבודה כמו שאר עבודות וזר לוקה עליה, רק ר"ל סבר על כרחך לאו עבודה היא כלל, דלא הצריך ארבע בגדים, וא"כ כיון דעל כרחך לאו עבודה הוי כמו הוצאה ופליגי בהרמה ג"כ, ור"י סבר דבעי באמת ד' בגדים, וא"כ ממילא הרמה הוי כמו שאר עבודות דזר לוקה עליהן רק אין חייב מיתה הואיל דהוי עבודת סילוק, עכ"פ לכו"ע פסול בעל מום, אבל הוצאה לכו"ע לאו עבודה היא, רק גזירת הכתוב דלבעי בגדי כהונה, משו"ה פליגי אם בעל מום כשר, וק"ל.

שם ד"ה עוד י"ל וכו'. כתבנו קצת לעיל פ"ט מהל' ביאת מקדש, עיין שם.

שם ד"ה ודע וכו'. בחי' ליומא כתבתי דיש מקום לפרש דכונת תוס' מה שכתבו וכי תעלה על דעתן שזר קרב וכו', דס"ד דאסור מדרבנן, ואין להאריך פה. וגם שם כתבתי בקיצור נמרץ לפי עיוני אז בסוגיא, וכעת נשכח ממני.

שם בא"ד ובאמת שאני תמיה על רבותינו בעלי תוס' וכו'. לכאורה קשה מדוע פשיטא ליה כ"כ דבגדי כהונה כה"ג אסור ליהנות ממנו, כיון דבעל מום כשר וצריך בגדי כהונה לעבודה זו אז יהא מותר ללבוש ג"כ בגדי כהונה. וקצת משמע כן ממה שהביא המשנה למלך כאן לשון תוס' בקידושין לענין נשים, עיין שם.

שם ומ"מ לא ידעתי למה לא ביאר רבינו הוצאת הדשן צריך בגדי כהונה וכו'. קצת היה מקום לומר, כיון שכתב דהוצאת הדשן צריך קדוש ידים וכו', ממילא בעי בגדי כהונה. אך אין מוכרח אי תלי הא בהא, וכעת לא עיינתי.

שם וראיתי לרמב"ן פרשת צו שכתב וכו'. בחי' אמרתי ליישב קצת, לפי מה שכתב הכ"מ כאן דאף הרמת הדשן צריך בגדים פחותין מדכתיב ילבש לרבות שחקים, עיין שם, א"כ י"ל סבר הרמב"ן דמ"ד ילבש לרבות שחקים וכו' על כרחך סובר מה דכתיב אח"כ גבי הוצאה אחרים דהיינו חול לגמרי, דלא שייך לומר פחותים אחר פחותים, וק"ל.

שם ד"ה ודע שזה וכו'. בחי' כתבתי דקשה על מה שכתב המשנה למלך כאן דהרמב"ם הוכיח דהוצאה לאו עבודה היא, דאל"כ לא לחייב אהרמה, דהא יש אחריה עבודה, עיין שם, והרי ביומא דף כד ע"ב קאמר שם דלא מחייב אנתינת שמן משום דיש אחריה הדלקה וכו', ואף דהדלקה לאו עבודה היא, צ"ל עכ"פ יש אחריה מעשה, א"כ לא הועיל כלום. ושם כתבנו ליישב קצת, ואין להאריך.

שם ד"ה ומ"ש מרן דברי הריטב"א וכו'. מה שהקשה לפי' רש"י מה פריך הש"ס בזבחים שם, נהי דנפיק ממשמעות דבד, מ"מ מרבינן דכשר בדיעבד מילבש וכו', וקצת יש ליישב, ואין להאריך.

ונראה ודאי, דלדעת הרמב"ם ורש"י דגם בשעת הרמה צריך בגדים אחרים, א"כ הם הם שלובש בשעת הוצאה, ומאי דכתיב אחרים היינו וכבר לבש אחרים. ועי' מה שכתבתי לעיל ליישב שיטת הרמב"ן. ולכאורה היה מקום לומר, דזה באמת דעת הרמב"ם שפוסק כמ"ד ילבש לרבות שחקים היינו פחותים, וא"כ על כרחך אחרים דכתיב אח"כ היינו בגדי חולין לגמרי, ואפ"ה צריך דוקא כהן, וק"ל, וצ"ע.

הלכה טו

כמדומה כתבתי קצת בזה בהל' מעילה.

תוכן העניינים

פתח הבית על משנה תורה הלכות תמידין ומוספין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה