פתח הבית על משנה תורה הלכות חגיגה· רבי אברהם טיקטין
הלכות חגיגה · פרק ג
הלכה ב
כל הפטור וכו'. בסוגיא שם דף ג' כתבתי כי יש מקום לספק קצת אי לענין הקהל אף קטן שלא הגיע לחינוך חייב כיון דהטעם משום ליתן שכר טוב למביאיהן וק"ל:
אבל הטמא פטור מפני שאין ראוי לביאה. עי' לח"מ שהקשה דהרי ערל ג"כ אין ראוי לביאה כמו לענין ראיה לעיל פ"א. וקצת היה מקום לומר דלכאורה גם בראית פנים קשה נותי עשה דשלש פעמים ונדחי ל"ת. ואי משום דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש מ"מ כבר כתבתי לעיל דאין זה מוכרח כ"כ ואף דודאי אין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת מ"מ לאו בכל טמאים יש כרת. עי' רמב"ם פ"ג מהל' ביאת מקדש, אכן כבר ביאר הרמב"ם שם דשילוח טמאים הוי בעשה ג"כ. וא"כ אין עשה דוחה עשה. וא"כ ערל אפשר דלא הוי רק כמו ל"ת לפמ"ש לעיל דהוי מדרבנן וחכמים העמידו דבריהם כמו דאורייתא מ"מ י"ל דלא הוי רק ל"ת וא"כ תיתי עשה ותדחי. אך י"ל ראיה הוי עשה שאינו שוה בכל דליתא בנשים משא"כ הקהל דאיתא בנשים. ומשום דליתא בטמא לא מיקרי אין שוה בכל וק"ל. לכך דחי עשה שפיר וק"ל: גם י"ל דכיון דערל עיקר הטעם משום דמאיס י"ל דוקא מאיס שיהא הוא מביא קרבן. ומהאי טעמא גם אין משלח כיון דליתא בביאה עם קרבן אבל ביאה לחודיה בלא קרבן במקום מצוה י"ל לא שייך מאיס. אבל ראית פנים לא שייך בלא קרבן דאז לא קיים העשה כלל. כמ"ש רבינו לעיל פ"א עיין שם וק"ל:
וע"פ הנ"ל י"ל ג"כ מה שלא הביא הרמב"ם בטומטום אף שביעיו מבחוץ. עי' לעיל פ"א. די"ל כקושית תוס' תקשה ליה דהוי ערל. רק ברייתא י"ל סבר דעשה שאינו שוה בכל ג"כ דוחה ל"ת. דכבר כתבתי בחי' לפסחים פ' תמיד נשחט די"ל דהוי פלוגתא דתנאי עיין שם. אבל אנן פסקינן דלא וכו' דחי לכך לא הביאו הרמב"ם וק"ל. ועי' קרית ספר שכתב ערל שאסור בביאה הוי רק דרבנן עיין שם:
הלכה ז
יום הקהל שחל להיות בשבת וכו'. עי' לח"מ שתמה על תירוץ הכ"מ שכתב דהירושלמי תירץ על יום טוב. דהרי קאי אמתני' דמגילה עיין שם. וכן הקשה המים חיים עיין שם. ולכאורה היה נ"ל דמתני' דמגילה דתני מאחרין ולא מקדימין אפשר קאי איו"ט לפי פי' רש"י שפי' בסוטה דבאמת משום הך טעמא גופיה דבימה אין עושין ביום טוב א"כ קאי איו"ט גופיה. וקצת משמע כן לשון הש"ס שם דאמר דאכתי לא מטא זמן חיובא והיינו ערב יום טוב וק"ל. וקצת קשה לי על תירוץ הכ"מ שכתב דבשבת לא שייך הטעם משום בימה דלא היה לנו להשהות [שני ימים] אלא היה עושין מערב יום טוב עיין שם. א"כ קשה אם חל מוצאי יום טוב בשבת א"כ אכתי היה לנו לעשות מערב יום טוב שלא להשהות ולקרות ביום טוב כיון דמשום תחינות ותקיעות לא היה מבטלין ביום טוב מלהקהל רק משום בימה וכיון דשרי לעשות בימה מערב יום טוב כדי שלא להשהות א"כ תו היה לנו לקראו ביום טוב וק"ל:
ועי' מים חיים שהביא דעת תוס' סוטה שם דאף בחול המועד אין עושין כל הבנין של בימה רק עושין אותו פרקים מערב יום טוב ומביאין אותו חוה"מ לעזרה עיין שם. והוא חולק ע"ז אלא עושין כל הבימה בחוה"מ עיין שם:
ודע דבפי' המשנה לרמב"ם בסוכה שם יש ט"ס דכתוב שם אם חל בשבת עושין בשמיני וצ"ל בשני וק"ל:
סוף הספר